שבילי חיים חדשים

ימים קצת חלשים, ואולי דווקא כן אעצור רגע ואכתוב את הרגע? כי הלא קל הוא גם חלק מההיום.

טוב, זה מתיש גם, העניינים האלה עם הגברים. לא משנה מאיזה צבע, דת, גיל (או מין) הם. אין בי את העניין הזה של להצליח להשאיר את הקורה ממני והלאה. נכנסת פנימה מאד, רוצה עוד, רוצה יותר, רוצה לחוות, מדלגת הלאה לעומק. בניגוד לכל מני חוקי יזיזות במדריך ליזיזה המתחילה.

אז קורים דברים מעניינים. נגיד, הרקדן הצעיר (מהזהצעירמסתבר... איזה 15 שנה של ממש..) מתישהו הרגשתי שדי, אנחנו באמת בעולמות שונים מאד בגלל הפרשי הגילאים שלנו. ולא מוצאת את טעמי שם יותר. אבל ב'צאנס המפגשי האחרון שנתתי פנימה החלטתי פשוט לתקשר איתו יותר, להגיב כשמרגישה שאנחנו בסצנה מסרט פורנו שראה במקום להיות במפגש יחד שווה. להיות נוכחת בטוב ובמה שאני. וזה עשה שינוי מרגש מאד, היה ישר אחרת ממש היחד... הוא מתחיל לכתוב לי מילות האהבה הילד. והאמת למה לא, יש בי חוב לחוות קצת מה זה להתקרב לאדם עם פער גילאים כה גדול. שהרי עם האקס שלי היו 12 שנים בהן הוא היה גדול ממנו. ואני קטנה ממנו. יותר ויותר נראה לי מוזר חיבור כזה עם פער גילאי כה גדול. אבל עם הרקדן השווה (שמסתבר בהמשך הדיאלוגים שהוא בכלל רקדן כמעט מקצועי והופיע בארץ מוצאו...) נעים לנו יחד לבלות רגעי ריקודים וחושניות. ובזכותו גיליתי דברים שווים מאד. וגם חושפת בפניו מאוצרות עולמי החושני (...אם מישהי מעוניינת בקישור לסרט מעולה הכי בעולם שעלה בדיון מרתק באתר 'באופן טבעי' על איךמיןאוראלי שווה לאישה. כתבו לי למייל ושלח לכם קישור). נחמד.

וגם עם הבחור השני העמיק, פתאום נראה היה שיש לנו המון במשותף, ואולי אפשר בכלל לבנות פרוייקט מקצועי יחד כי עניינים דומים למרות שבאים מעולמות כה שונים... וכל כך צחקנו, כי מהכרות בריקודים חושניים יוצא מפגש מאד שלם פתאום.. ביןעמיםדתותוצבעים משלימים. אבל נראה לי שהוא קצת נבהל. קצת נעלם. חבל. אולי לא נבהל אלא שינויים בחייו. לא יודעת. מה שכן יודעת שבהחלט מדי הייתי בצפייה לשובו או לחיבתו וחיזוריו כשפתאום צמצם נוכחותו. שזה מהר מדי פוגע בחוסני הפנימי. ובשמחתי. ובבטחוני. ובעיקר יודעת שהייתי רוצה לחוות מרתון יומוליל של חושניות כי תמיד ברגע שמסתיים בדיוק רוצה כבר שוב לחזור. אבל יש עבודה. ובנות. ועבודה.

והנה שוב קורה לי שאני מקטינה ווליום. נמצאת יותר עם הבנות. יותר בעבודה. אין לי הרבה ברירה. חייבת להיות יעילה. ולהפיק. ורוצה להיות בטוב עם יקירותי. ולקח לי אולי שבועיים להתאפס והנה עכשיו חוזרת לעצמי. ומקטינה את מקום הגברים השווים. בליבי. צוברת כוחות. בודקת פנימה מה לומדת מזה על עצמי. מה לוקחת. מה מסננת. איך רוצה אחרת?

מחזור הזמנים החושני שלי?

אבל בשלישי כנראה ששוב אלך לרקוד. לא בטוח. כי יתכן ואהיה חייבת כל רגע לעבודה המתאחרת, ולמאמר שמתעכב, ולפרוייקט המקצוני המתבשל. נראה.

ומניין ירידת האנרגיות? לא יודעת. האם קשור לתקופת הביוץ? אני עם התקן תוך רחמי כבר כמה חודשים טובים ופוגשת סוף סוף אחרי המוני שנים את מעגלההורמונים החודשי שלי. אז אולי זה מזה.

מקשיבה לירידה. נחה. פחות רצה. מנסה לאכול מאוזן. לקבל אהבה חברית כמה שרק יכולה להסכים לה. להיות עם הבנות. להיות.

ולזכור שתכף יהיה יותר טוב, יותר מחוייך. יותר אפשרי.

ולפעמים מצליחה

לפעמים לא

ואז הולכת לישון

וקמה טיפה יותר טוב