לא מזיק ברובו

אומרים שהיופי הוא בעיניי המתבונן.

אלא אם כן המתבונן הוא מושא היופי עצמו.

עד לא מזמן הבנתי שבעצם חשבתי שאחרים מגדירים את היופי שלך.

ולא סתם אחרים, אלא "אחר" אחד מאוד ספציפי.

מי שיש לה חבר מקבלת מחמאות. מי שלא, לא (אלא אם יש לך חברות פרחות שכותבות לך על כל תמונה בפייסבוק- מהמממתת !! 3> חיימשלי את!). ואם היא כן, מאיפה לה לדעת שאלו לא סתם מחמאות נימוסים?

רוב המחמאות שקיבלתי בחיי היו מחברים של ההורים שלי שלא ראיתי הרבה זמן (-"יואו כמה גדלת!" -"כן... יש לי מנהג מגונה שכזה..." -"לא רק זה, גם יפית" -"תודה"), או מחמאה על בגד מסויים או חלק מהקבוצה.

עד שהוא הגיע.

הוא הסתכל לי בעיניים ואמר שהוא לא מבין איך אף אחד אף פעם לא התחיל איתי. איך אף פעם אף אחד לא אמר לי שאני יפה.

רק שהיה לו קשה להסתכל לי בעניים, כי כל הזמן הסטתי את מבטי מבושה.

~מחשבות של 2:00 בלילה~