זו הבעיה בלעבוד עם אנשים שרוצים לזיין אותך.
הם יישבו שם וישחקו אותה מנסים לעזור, כשבעצם מה שהם באמת חושבים עליו זה הלשון שלהם על הנקודה הזו בה הם חושבים שהם עושים לך נעים.
"היי, אתה איתי?", אני אשאל אותו בפעם העשירית בשעה האחרונה, והתשובה תיהיה "כן, כמובן, אני פשוט קצת עייף".
בולשיט. אתה לא עייף. אתה פשוט לא כאן, ולא חושב על שומדבר מעבר ל"למה היא לא נישקה אותי הבוקר? אני כמו מקום רייק בשבילה".
וזה יהיה נכון. זה יהיה נכון 90% מהזמן כי כרגע אין לי מקום אלייך, אין מקום ואין לי זמן.
זו הבעיה בלעבוד עם אנשים שרוצים לזיין אותך.
הם יישבו שם ויגידו "אל תדאגי, זה עליי", כשבעצם, זה לגמריי עלייך, ואת צריכה להתמודד עם זה לבד. למצוא פתרונות לבעיות, לחשוב על הדרך הטובה והיעילה ביותר להוציא לפועל את הפרוייקט שלך, שפעם היה שלכם.
היום זה העזרה שלו תמורת תשומת הלב שלך - ואם לא נתת מספיק ממנה, תשכחי מזה שהוא יהיה שם עד הסוף באמת. תצטרכי לשלם לו עם דייטים,
עם הזדמנויות להוציא לפועל את הפנטזיות האלו שרצות לו בראש, תצטרכי להתעלם מזה שזה כבר נמאס לך ודוחה אותך בקטע אחר. את תחייכי ותגידי "אז מה, יש לנו פרוייקט לקדם".
בולשיט. אין לו שום חשק או אינטרס לקדם איתך פרוייקט. זה הבייבי שלו רק לרגע - אותו הרגע בו הוא מנסה להראות שאכפת. הוא ירים בשבילך תאורה,
ילהק בשבילך שחקנים, יצלם ויערוך לך את הסרט ויעמוד איתך שם על במת האוסקר אם זה מה שצריך.
רק תנשקי אותו.
רק תתפשטי.
רק תגידי לו "אני שלך, אתה שלי".
רק.
רק.
רק.
רק.
רק תני לו לאהוב אותך, מבלי להתנגד.
זו בעיה לעבוד עם אנשים שרוצים לזיין אותך.
או שאני עושה את הטעות הזו יותר מדיי פעמים, או שכולם רוצים לזיין אותי ופשוט אין לי ברירה.
אולי זה קצת מהשניים. ואולי אני אוכלת סרט טיפשי.
כך או כך. זו בעיה. ונמאס לי מזה שבמקום לדפוק עבודה, מנסים לדפוק אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss Grinch
