לפני משהו כמו חודש הייתי באילת היה ממש כייף והכול. כשחזרתי הביתה גיליתי שמתגוררת אצלינו דיירת חדשה, חתולה.
אמא שלי סיפרה שבמהלך השבוע שלא הייתי היא ניכנסה אלינו הביתה לבד בלי לפחד וההורים שלי בקטנה האכילו אותה.
לאט לאט היא התבייתה, התרגלה לאנשים, קנינו לה אוכל.
במשך הזמן אחותי למדה אותה לעלות במדרגות ובימים האחרונים היא כבר עלתה לבד.
היא לא נתנה לי לישון בבוקר. הייתה ניכנסת לחדר שלי, עולה על המיטה דרך הפוף ליד המיטה שלי והולכת לי על הגב וזה היה די כואב.
כשהיא רק ניכנסה אלינו הביתה היא בקושי הלכה והעיניים שלה היו עדין חצי סגורות ועכשיו היא מטפסת לבד על מיטות, קורעת לנו את הספות. גדולה.
היא הייתה כל כך סקרנית. מטומטמת אחת. אחותי כמעט סגרה אליה את הדלת כי פתאום היא החליטה לרוץ לדלת.
לא היה לה שם מוסכם עדיין אבל כולם קראו לה קזולה או קז'ולה
.
ביום שישי סידרתי את המצעים והכנסתי אותם לתוך המיטה, היא הסתובבה לי בין הרגליים. כשהיכוונתי לסגור את המיטה הוצאתי אותה מהחדר בשביל שהיא לא תימחץ. סגרתי את המיטה. עליה.
כשקלטתי שהיא שם פתחתי מהר והיא רצה מיתחת למיטה והתחילה לילל. מסכנה שלי.
הוצאתי אותה בקושי ממתחת למיטה שלי. בהתחלה לא הבנתי מה קרה, לא הפנמתי כלום. הייתי בשוק טוטאלי.
הורדתי אותה למטה והיא התחילה לגסוס לי בידיים. היא פירכסה לי בידיים.
אחרי שעה של עינויים וכאבים היא מתה.
הרגתי את החתולה שלי.
אני כל כך מצטערת. זה היה כל כך לא בכוונה.
אני לא רציתי שזה יקרה.
אני מאז יום שישי כל ערב אומרת סליחה, לשמיים.
אין לי אפילו תמונה שלה להראות לכם כי גנבו לי את הפאלפון ביום חמישי. סופשבוע חרא.
כאלה עיניים נוקבות היו לה, כאלה שכשמסתכלים אליהם מתים מכמה שהיא חמודה.
כשאני רואה טלויזיה או אוכלת אני כל הזמן מרגישה כאילו מישהו מטפס עלי כאילו היא פה.
היא הייתה אצלינו רק חודש אבל ניקשרנו אליה כל כך חזק.
כתבתי את הפוסט הזה כמעט שעה וחצי כי הייתי חייבת לקחת הפסקה. רוב הפוסט רעדו לי היידים.
בבקשה, תכבדו.
עידכון [4/8/08]
אמא שלי הגיעה היום הביתה ואמרה שהציעו לה לקחת חתול או חתולה, עדיין לא ידוע, בת חודש [אני מאוד מקווה שזאת חתולה], מאוד מאוד מאוד חמודה.
אמא שלי שאלה את דעתי אמרתי לה שאנייחשוב על זה.
מה אתם חושבים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
