אֲנִי זֹאת שֶׁתַּהֲפֹךְ עוֹלָם כְּדֵי שֶׁתְּחַיֵּך

שלווה , מילה בעלת משמעות כה רבה שכמעט ואינה מוכרת בישראל.

חלקת אדמה קטנה המוקפת באויבים מכל צדדיה, מנסה לשרוד כל יום מחדש.

האם יגיע הרגע שבו לא יהיו יותר כל כך הרבה חילוקי דעות ? האם יגיע הרגע בו בני האדם ישפטו זה את זה לא על פי דתות אלא על פי היותם בני אדם , מפני שבפעם האחרונה שבדקתי כולנו בני אנוש.

ועל מה כל יום נשפך פה דם ? שטחים ? שחצנות ? אמונה ? , תעשו לי ולעצמכם טובה אחת גדולה תמצאו סיבות יותר הגיוניות מאלה.

ולא אני לא שופטת לא את הערבים לא את הנוצרים לא את היהודים או את הדרוזים אני שופטת את דרכי החשיבה ההזויות הללו.

העולם נוצר בשביל כולנו ולאיש אין זכות למנוע מבן אדם אחר לחיות במקום בו אוהב או להאמין במה שהוא רוצה להאמין.

לאיש אין זכות לשפוך דם של ילדים תמימים שלא עשו רע לאף אחד.

לאיש אין את הזכות לתפוס את מקומו של אלוהים.

אבל אתם יודעים מה הכי מצחיק בזה ? שכולם רצים שלום , כולם , אך איש אינו חושב על צדק.

כל ילד שאני אשאל עכשיו יגיד שכן , הוא רוצה שיהיה שלום בעולם אבל מה ? ברגע שיראה ערבי יאחל לו מוות ,

כולנו חיים במלחמות זמן כה רב עד שכבר שחכנו בגלל מה הכל התחיל , ילדים גדלים עם זה - > ערבי זה רוצח , יהודי זה אויב.

נכון , אבל מה ? האמונה של כל אחד היא הכי חשובה היא הכי אמיתית ! , בתנ"ך וכל ספרי הקודש של כולם ישנו ציווי האוסר על רצח ,

ופה כולם שוכחים מהאמונה החזקה שלהם .

כולנו עשויים אבק של ציניות ותחושה של עליונות על פני אחרים ,

כולנו אשמים במה שקורה. כולנו.