שלום לכולם, זהו הפוסט הראשון.
חוץ מִזה שזה הפוסט הראשון והכל, רציתי לספר לכם משהו שקרה לי לפני כמה דק'.
מכירים את התוכנה icq, נכון?
אז הקטע הוא, שאני לא כל כך מתמצאת באייסיקיו 6.5, אז קרה ששלחתי סימן שאלה למשהי שרבתי איתה.
היא קראה לי מפגרת, ושמות גנאי אחרים. נפגעתי, כן אני מודה, אני רוצה להשלים, אבל היא רבה בכח.
"ומה הלקח שלמדנו היום, תלמידים?"
שבתוכנה אייסיקיו, יש כל מיני סוגים של מתכתבים,
יש את המעצבנים האלה שלא מרפים ממך אפילו לרגע, יש את אלה שרבים יותר מדיי,
יש את אלה שאף אחד לא יודע שיש להם אייסיקיו, ויש את אלה שכותבים עם שגיאות כתיב".
אני יודעת שהקטע של המריבה נשמע קצת ילדותי כזה, אבל אני לא כזאת.
אני רוצה להוכיח לכם כאן ועכשיו, שבכל פוסט שכזה, בעצם... יודעים מה?
בכל פוסט בבלוג שלי, יהיה לקח. חוכמת חיים חשובה בימינו, נכון?
אז זהו, זהו סיומו של הפוסט הראשון.
ואני אנונימית, אז אל תשאלו "איך קוראים לך?" או "בת כמה את?" בסדר?
אני מעיפת מטוסי הנייר, וזהו.
בברכת: אייסיקיו הוא לא תמיד דבר טוב,
מעיפת מטוסי הנייר.