ברוכים באים!

אני כמה עוד פעם צעקות רבים במישפחתי.צועדת,פוסעת אל האוכל ומתחילה בהליכה לבית הספר.למדנו בשיעור מולדת,פיתאום צילצול להפסקה.חזרנו חלנו ציפנה לעיינינו הפתעה.הלכנו להצגה הצגנה משעממת,נירדמתי כימאת פיספסתי את האוטובוס.חזרנו הישאירו אותנו בהפסקה כי המורה תוענת שהיתנהגנו ב"היתנהגות לא ראויה"ערבה ההפסקה הוצינו מחברות,בדף השלישי  ניגמרה המחברת שלי לקחתי דף.מה שלא ציפיתי לא הוא יום ההורים,לא רציתי שיגיע למרות שאנני תלמידת 100 ו-90 לא רציתי לחזור למקומי האיום.חזרנו הנני כותבת כן כרגע בעוד כ-4 דקות ני צריכה להיתארגן לחוג אאבל אספיר לכתוב  עוד כמה שורות.גם שם אומלל לי,מסיבות לא רצויות שתיקראו.מתי השימחה תיתגלה לי,לעייני.אומרים שהאושר תמיד כאן,בל למה אני ל רואה אותי,למה אני לא מרגישה אותו?למה העעולם לי אכזר ללא סיבה!כל הנשים סביבו צוחקים נהנים צוהלים.רק אני לא רואה אושר שימחה כייף.על תגידו שיש אושר כי..בעייני הוא לא מיתגלה!להיתראות מחר אני כצאת עצבנית כדי לכתוב...