הפוסט האחרון שכתבתי בבלוג, והאחרון שנכתב פה בכלל היה ב-12/11/2007 10:45

אחרי כל כך הרבה זמן שלא נכנסתי לישראבלוג נהיה לי חשק חזק כזה לבדוק אם השתנה משהו בבלוג. תהיתי לעצמי אם אחת מהפירות החליטה כמוני לכתוב פוסט, סתם ככה כדי להעלות זכרונות, לספר קצת על עצמה עכשיו. אבל כמובן, שאף אחת מהן לא כתבה, גם לא הייתי מופתעת. הן בטח גם לא נכסנסו לפה מסוף כיתה ט', אולי אפילו מלפני. אני לא מאשימה אותן, גם אני בקושי נכנסתי לפה. מדי פעם כשממש הייתי צריכה לשתף אנשים במה שעובר עליי הייתי כותבת פה, כמו שאני מתכננת לעשות עכשיו.

אז מה מציק לי עכשיו? העובדה שאני חוזרת לגור בארץ בעוד קצת יותר מחצי שנה מציקה לי. מצד אחד אני רוצה לחזור, כי זה אומר שאחזור לחברות ולחברים הישראלים שלי, שאני אוכל לראות את בני המשפחה שלי יותר, ובעיקר שאחזור לדברים שכל כך התגעגעתי אליהם בשלוש השנים האחרונות. מצד שני אני לא רוצה לחזור, אבל יהיה יותר נכון להגיד שאני לא רוצה לעזוב את לונדון. אני אעזוב שפה שרכשתי, גינונים שלמדתי, תרבויות שלמדתי להעריך, חברות וחברים מכמעט כל מקום בעולם, צ'לסי ואמנדה החברות הכי טובות שלי פה, ועוד מיליוני דברים ואפשרויות שלעיר הזאת יש להציעה.

בכלל, אני לא בטוחה שאני עדיין ישראלית, וכמובן שלא אנגליה. אני חצופה וישירה אבל גם נחמדה ומנומסת. אני אוהבת לאכול פלאפל שמלכלך בפיתה שנקרעת אבל גם אוהבת לאכול פיש-אנד-צ'יפס עם סכין ומזלג במסעדה. לאיזה צד אני שייכת? לאיזה צד אני יותר מתחברת? אנגלית או עברית? אנגליה או ישראלית? שניהם? אף אחד מהם?

תפוז.