ככה וככה.

הבלוג נקרא הגיגה של מאי הממש קטנה, כי למעשה, הוא מלא בהגיגי. בכל מיני צורות מגיעים הגיגי, גיגית היא לא אחת מהם. אני לא מעניינת, לכן הסיכוי שאכתוב כאן עליי הוא קטן.

זה לא בלוג עדכני, זה גם לא בלוג שיתעדכן הרבה. אין בו פוליטיקה, תרבות או שום דבר שקשור לחיי היומיום. יש כאן דברים שכתבתי, דברים שיצרתי. חלקכם לא יאהבו, אני מקווה שרובכם דווקא כן. אני נהנת מהרבה בלוגים, אני מקווה שאוכל להסב את אותה ההנאה גם לכם.

כנראה שחשוב להגיד, לא קוראים לי מאי. לא בתעודת זהות, לא בשום מקום אחר. בחיי היומיום אני נורא דומה למאי, הקטנה כמובן. מה שיוצא ממני בבלוג הזה, הוא הצד שמאי ואני לא חושפות לעולם. זה ידוע שלמאי שני מצבי רוח, כועסת ושמחה. הבלוג הזה הוא לקשת מצבי רוח האחרים, כאלה שלא מתבטאים בדרך כלל.

סיפורם קצרים, קטעים מוזרים, שירים, כולם פרי מוחי. הרגישו חופשי לעיין, להסתכל ולקרוא. בשביל זה יש לי בלוג, לא?