ימים יגידו איזו צורה ואופי יפתח הבלוג הזה.

האם זו תהיה איזו אפיזודה חולפת או תחביב שילווה אותי לאורך תקופה.

בכל מקרה כשהחלטתי לכתוב בלוג לא התלבטתי לרגע איך לקרוא לו.
"בית צהוב" בשפת הוריי הוא כינוי לבית משוגעים - לפעמים מרגיש לי שזה תיאור די מדוייק למה שקורה אצלי בבית...

קצת עליי - בת 29 עוד יומיים, נשואה ל"חצי" (35), אמא ל"פיץ" (ילדונת בת 3 ו- 7 חודשים) ו"גינג'י" (מתוק בן 9 חודשים).

גרים  בבית הנחמד שבנינו לנו עם קירות צהבהבים (ממש במקרה...), דשא ירוק וכלבה משוגעת אחת בחצר.

נשמע כמו התגשמות החלום הישראלי? רוב הזמן זה באמת מרגיש לי ככה.

אבל בזמנים אחרים, בוער בי הרצון להיות עוד משהו חוץ מ"אמא של", "אשתו של", "בת של", "אחות של" ו"עובדת של" - לפעמים אני רוצה להיות פשוט אני, כמו שאני זוכרת שפעם הייתי ולא כל הזמן למלא איזה תפקיד.

מקווה שכאן אוכל קצת לחזור לעצמי ולפתוח בפניכם, ואולי גם להזכיר לעצמי, את עולמי.

מקווה שנהנה!