תמיד האמנתי שדברים טובים יקרו לי אם רק אהיה שם כדי לצפות בהם קורים. עכשיו אני לומדת, וזה תהליך מתמשך ובאיזשהו מקום גם קצת כואב, שההסתכלות מהצד מדכאת אותנו, אוכלת אותנו. אנחנו מסתכלים על ציר הזמן שנע ימינה במהירות הולכת ומתגברת ונקברים בתקוות שלנו. אני לא אומרת שדברים טובים לא קורים, אני רק אומרת שכיף יותר שהם קורים אחרי שעבדנו קשה, הזענו ועמלנו קשות.

היום אני כאן כדי לטרוף את העולם, כדי לנסות הכול, כדי לקבל דברים כמו שהם אבל גם כדי לשנות. כדי לאהוב וכדי לשנוא אני מתעדת הכול, כדי לחיות אני פועלת ועושה. אני רוצה להאמין בשום דבר מלבד בעצמי וביכולות שלי, בכוח הרצון שלי שהוא להבה בוערת ובנונשלנטיות שלי שהיא כמו מים שקטים באוקיינוס רחב. אני רוצה לחזור להאמין בבני אדם, אני לא מפסיקה לחפש אחרי המקום שלי בעולם הזה. יום אחד אגדל להיות ישות עצמאית ובוגרת שיודעת מי היא ולאן היא הולכת, עד אז המטרה המרכזית היא להנות.