חשיבה חופשית

רשמית אני מדען במדעי הטבע והרפואה. מעשית אני אדם חושב. אולי חושב מדי. האם זה עושה אותי ל"מבין" את העולם טוב יותר? האם זה עושה אותך למבין פחות? הבלוג עוסק בשאלות יומיומיות כמו בשאלות קיומיות שחלקינו נמנעים לחשוב עליהם בגלל פחד, סטיגמות או אמונה עיוורת.

הפילוסוף ראסל כתב (1954): "אילו הייתי טוען שבין כדור הארץ לשמש מסתובב קנקן תה במסלול אליפטי, לא היה ניתן להפריך את הטענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר שיש ברשותנו. אך אילו הייתי ממשיך בטיעון, ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטענה, תהיה זאת עזות מצח מצד ההיגיון האנושי לפקפק בה, אחשב בצדק למי שמדבר שטויות. אם, לעומת זאת, יטענו לעצם קיומו של קנקן תה שכזה בטקסטים עתיקים, ילמדוהו כאמת מקודשת בכל יום ראשון, ויחדירוהו לראשיהם של תלמידי בית ספר, אזי פקפוק באמונה כזאת ייחשב לסימן לחריגות, ועלול להוביל את המפקפק לטיפול פסיכיאטרי בעידן הנאור, או לאינקוויזיציה בעידן קדום יותר."

ראסל צודק בכך לגבי האמונות שלנו, הנגועות בשטיפת מוח המתרחשת מאז הולדתנו, בסטיגמות ופחדים לרוב. עכשיו, עם יד על הלב, כמה מאיתנו ישנו את אמונותיהם הבסיסיות בגלל תגלית מדעית? כיצד אנשים מגיבים כאשר תגלית מדעית מוכיחה קיום עובדה הנמצאת בסתירה לאמונה המוצקה שלהם? האם הדבר יעורר סימני שאלה לגבי האמיתות של אמונותיהם? על כך היטיב לומר גֶתֶה: "רוב בני האדם מעריצים את המדע כל עוד הוא מסייע בפרנסתם (ובאמונותיהם - תוספת שלי). הם מוכנים לקדש אפילו את הטעויות כל עוד הן מביאות להם תועלת". נכון, "עובדות הן לא מדע כשם שמילון אינו שפה" (מרטין פישר) אך "עובדות אינן נעלמות כאשר מתעלמים מהם" (אלדוס האקסלי).  

המדע וכן המדענים אינם עשויים מקשה אחת. קיימים ויכוחים מרים בין אסכולות שונות. מדוע, הרי העובדות אמורות לדבר בפני עצמן? ובכן אסתכן ואומר כי המדענים הם ככל בני האדם - פועלים בהם יצרים, אגו וגם "אמונות מדעיות". על כך אמר דניאל דֶנֶט : "לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין מדע ללא פילוסופיה; יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי". רוב המדענים הולכים בתלם ונדיר שמישהו מיהם יצא כנגד "המקובל" (הדוֹגמה) - גם אם יש לו ממצאים מדעיים למכביר הסותרים את המקובל. למשל, ראו מה עבר חתן פרס נובל לכימיה השנה, פרופסור דן שכטמן שלנו מהטכניון. הוא נתקל בביקורת קשה שטענה שלא יתכן והניסויים שלו נכונים מאחר והם אינם עומדים בפני הוכחה בסיסית בתורת הגבישים. ראש המעבדה של NBS שבה עבד, סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". למרות העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. רק לאחרונה שונתה הגדרתו המדעית של גביש בעקבות מחקריו. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש. 
על כך אמר המדען הדגול מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה".

במה יעסוק הבלוג?
הבלוג יעסוק בנושאים פילוסופיים/מדעיים יומיומיים מן האקטואליה וכן בשאלות קיומיות הנוגעות לכולנו.
למרות ההיבט המדעי, אין זה בלוג מדעי/טכנולוגי קונבנציונאלי המיועד לאנשי מקצוע וגם לא בלוג של מדע פופולארי. לפיכך, אשתדל להמנע ממושגים מדעיים טכנים ולהציג את דעותי בשפה המובנת לבן אנוש (שגם אינו מדען או פילוסוף).

נעסוק כאן בהשלכות של מגוון ממצאים מדעיים, ישנים כחדשים - על החברה, על התרבות ועל האמוּנוֹת.
נעסוק  גם בחיי המדען. האמינו לי שחיי מדענים יכולים לפאר גם צהובונים.

נעסוק הן במדע הקלאסי אך גם בתופעות מטפיזיות ומיסטיות. לגבי האחרונות אביא ציטוט של ארתור קלארק: "כשמדען קשיש ומכובד אומר שדבר מה אפשרי, כמעט תמיד הוא צודק. כשהוא אומר שדבר מה בלתי אפשרי - קרוב לוודאי שאינו צודק".

למרות שאין לי כל כוונה, יתכן שדברי ירגיזו אי אלה אנשים. צפוי שהם ידירו רגליהם מכאן. אולם אשמח אם מי מהם יאזור אומץ להתמודד עם דברי ובעיקר אם יגרמו להם למחשבה שנייה.
 
אשתדל לכתוב לפחות פוסט אחד בשבוע ואולי יותר - תלוי גם בכם הקוראים.

מקווה שתהנו.
מקווה שאלמד מכם.