http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098אותו דבר... רק מנקודת מבט צה"לית...heCopyright 2026 Stivie G. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7876726<div align="right" dir="rtl">"יום יגיע ויפול לך האסימון שזהו, את כבר לא ילדה קטנה. יש לך משפחה, יש לך חברים, יש לך חיים לסחוב על הגב והגיע הזמן לעשות משהו עם זה. הגיע הזמן לקחת את עצמך בידיים, לראות מהאת עושהעכשיו ואיך זה הופך אותך לאדם מאושר." ילדה קטנה אני בטוח כן. אבל הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים. אני מסתכלת אחורה על כל השטויות שעשיתי ב-3 ואולי אפילו 4 שנים האחרונות. כמה שטויות??? כאילו בכל צעד שעשיתי שמתי לעצמי מקלות בגלגלים. אני רוצה יותר מזה. אני חייבת להתעלות על זה. יכול להיות כל כך הרבה יותר טוב. כל כך הרבה יותר מזה. האנשים שבחרתי להקיף את עצמי בהם, ההחלטות המשמעותיות שלקחתי, דרך התגובה שלי לדברים שעברו עליי. כל זה חייב להשתנות. אסור לי לתת למה שאנשים שסביבי בוחרים להשפיע עליי. זאת לא אני. אלה לא החיים שלי. אני צריכה לדאוג לעצמי ולמי שאני אוהבת במקום להיכנס לתאונות של אנשים אחרים. לחזור לעצמי. להבריא. לקרוא. לכתוב. להרדם כמו בנאדם. לשיר. להבריא.</div>Fri, 09 Nov 2007 16:00:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7876726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7876726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7529736<div align="right" dir="rtl">ליפול - מאיה רוטמן הייתי עושה לפחות מנסה את הדרך אליך לגמרי ערהבעיניים פקוחות ובחושך מוחלטזה לא יהיה קל אבל בא לי לראותמה שהיינו אתמול כבר עברומה שרצינו להיות עוד נשארחלום מיותם היטב מכוסה ואף נתעורר אם לא ננסהליפול עד התהוםולטפס משם הכי גבוהלא לשקוע לא לטבוע לא למעודהייתי רוצה לטוב ולרעלהגיע אליך וחזרהאל עצמי שם עומדתבין כל האורותכל כך מפוחדתעיניים סגורותמה שהיינו אתמול כבר עברומה שרצינו להיות עוד נשארחלום מיותם היטב מכוסהואיך נתעורר אם לא ננסהליפול עד התהוםולטפס משם הכי גבוהלא לשקוע לא לטבוע לא לשאולליפול להישברלהיבנות מהשדים שבנולא לברוח לא לשקוע לא למעוד מה שהיה ולא היה... מה שיהיה ולא יהיה... יש דברים כל כך הרבה יותר גדולים מזה. רק שלווה, מנוחת עולמים. לא טוב ולא רע. רק שלווה.</div>Thu, 27 Sep 2007 01:07:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7529736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7529736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7398670<div align="right" dir="rtl">עכשיו, ברגע זה ממש, אני מודה שנכשלתי. וזה לא קורה או יקרה הרבה אז תרשמו לפניכם. יום שישי, 1:39 בלילה - אני מודה. עוד מתקופת הילדות המוקדמת שלי ידעתי שאני שחקנית טובה.וכן, (משפילה מבט)גם שקרנית טובה. כשהייתי קטנה לא ידעתי שאסור לשקר. עשיתי את זה הרבה והסוויתי את זה מצויין. למעשה כשאני משקרת, אני נכנסת לרעיון השקר כל כך טוב שאני מצליחה אפילו לשכנע את עצמי שזאת האמת היחידה. זכורות לי מספר פעמים בהן הצלחתי להשיג דברים בזכות הכישרון הזה... כמובן שהפעלתי אותו רק כשהמצב באמת היה קריטי וחבריי לבית הספר למדו זה מכבר על היכולת שלי לזייף בכי היסטרי שמוציא אותנו תוך 2 שניות בדיוק משיעור תנ"ך. ה"כישרון" הזה (כי יותר כיף לכנות אותו במושג חיובי) גרם לי לא מעט פעמים להרגיש רע. אבל היו גם לא מעט פעמים בהן הרגשתי רע בתור מציאות ודווקא היכולת להעמיד פנים, לשקר, לשחק... היא זו שהצילה אותי. אז כמו שאמרתי, עכשיו, ברגע זה ממש, אני מודה שאיבדתי את הכישרון שעזר לי בחיים יותר מכל דבר שהייתי טובה בו. כל המסכות שלי נפלו. כל האנרגיה שלי נשאבה החוצה. אני בחורה בת 19 שלא מסוגלת להתמודד יותר עם המכה שנתנו</div>Sat, 08 Sep 2007 01:39:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7398670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7398670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7077536<div align="right" dir="rtl">צל כבד - כשניקו תתחיל לדבר איש קטן בעיר של עודשקל לשכב או לעמוד איתהכמו פרוצה בשוק סואןכמו זייפן שמנגן דרכהמתחת לשמיכה כבדהאחרי שהשמחה אבדה מכאןבאור שמיים אפוריםועננים שמרטיבים בזמןצל כבד ירח מתאבדעד שלא נלמד למצוא את סוף המעגללא נוכל לאהוב את האמתכוכב כבוי ירח מתבשתיקה סטירה בלחי הסדוקהזרי פרחים בקרן אורשמסמנים רק את שבילי דרכיחצי ירח בחלוןמבצבץ מהוילון שליאיש קטן בעיר של עודשקל לשכב או לעמוד איתה כבר עברה לי ההרגשה המוזרה של האוגדה. היא התחלפה הרגשה מוזרה של בית. של עולם שגדול עליי כי יש יותר מידיי אבל כל כך מעט. כמו כשאתה מחפש משהו לראות בטלויזיה ויש כל כך הרבה ערוצים אבל אפילו לא פאקינג תוכנית אחת מעניינת. יש לי הרגשה רעה. בהתחלה היא הייתה טובה. עכשיו היא ממש רעה. יכול להיות שאני מפחדת מהדבר שהכי רציתי בשנים האחרונות? אמא... איפה הפרוזאק...?</div>Sun, 29 Jul 2007 00:07:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7077536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7077536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7043865<div align="right" dir="rtl">When you're gone - Avril Lavigne I always needed time on my ownI never thought I'd need you there when I criedAnd the days feel like years when I'm aloneAnd the bed where you lieis made up on your sideWhen you walk awayI count the steps that you takeDo you see how much I need you right now?When you're goneThe pieces of my heart are missing youWhen you're goneThe face I came to know is missing tooWhen you're goneAll the words I need to hear to always get me through the dayAnd make it OKI miss youI've never felt this way beforeEverything that I doReminds me of youAnd the clothes you leftthey lie on the floorAnd they smell just like youI love the things that you doWhen you walk awayI count the steps that you takeDo you see how much I need you right now?When you're goneThe pieces of my heart are missing youWhen you're goneThe face I came to know is missing tooAnd when you're goneThe words I need to hear to always get me through the dayAnd make it OKI miss youWe were made for each otherO</div>Tue, 24 Jul 2007 19:31:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7043865http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7043865http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7022770<div align="right" dir="rtl">- "איתך זה אחרת. אני כן מרגיש משהו." - "מה אתה מרגיש?" - "לא יודע איך לקרוא לזה. משיכה, תשוקה, אולי אהבה, לא לא אני לא רוצה להגיד אהבה כי אף פעם לא הרגשתי אהבה אז אני לא יודע מה זה." - "אז למה? מה ההבדל?" - "לא יודע, זה לא אני, בלה בלה בלה עזבי אותי בשקט אני רוצה לישון." הי... לא אמרת לפני רגע שאתה אוהב אותי? אם זו אהבה - מזי כהן אם זו אהבהאז למה היא לא טובהגם כשהיא קרובהאין רגע שקט, אין שלווהאהבה הורגת, אהבה רעהכל יום, כל שעה.מעגל קסמים סוגר עליאין מוצאלא יודעת אם אני רוצהאו לא רוצהלא מוצאת בי כוחלוותר ולעזוב אותךאין לי מנוחה.למה כשאתה אוהבאתה כמו אויבבדמי אתה סובבואת עורקיי שורףאהבה נואשתאהבה רעה ומכאיבהאין לי שום תקווה.אם זו אהבהאז למה היא לא טובהגם כשהיא קרובהאין רגע שקט, אין שלווהאהבה הורגתאהבה רעה ומכאיבהאין לי שום ברירה ושוב אני מתלבטת אם זה שווה את זה... הנה הם באים... ימים של שקט... האומנם?</div>Sun, 22 Jul 2007 01:30:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7022770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7022770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7016115<div align="right" dir="rtl">הייתי רוצה לכתוב פה שרע לי נורא. שאני בוכה כל הזמן. שהכל פה דפוק. שבא לי למות. שאני עובדת כל כך קשה. שמשעמם לי כל כך. שלא קורה פה כלום. ואם כבר קורה, אז זה חתיכת סרט לאכול... הייתי רוצה לכתוב איזה כיף היה. שדפקתי את המערכת. שעשיתי חיים. שבא לי לקפוץ מהגג. שהייתי במסיבה מטורפת. שקראתי ספר מצויין. שאכלתי משהו ממש טעים. שפגשתי מישהו ממש יפה... הייתי רוצה לכתוב שעברה לי המוזה. שאני לא יכולה לכתוב יותר. ורק ברגעים מסויימים קופצות לי לראש 2-3 שורות ואני מחפשת באמוק את הפנקס האידיוטי שלי ומגלה ששמתי אותו בכיס של המכנס השני או ששכחתי אותו במשרד. הייתי רוצה לכתוב שאני עייפה מהכל. מההכל והלא כלום הזה שאופף אותי בזמן האחרון. מהחוסר איכפתיות שפיתחתי כלפי העולם. כלפי הכל, חוץ מדבר אחד. שממש, אבל ממש, הייתי רוצה. </div>Sat, 21 Jul 2007 04:38:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=7016115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=7016115http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6961880<div align="right" dir="rtl">דיי, נמאס לי לאכול את הסרטים של עצמי. הזהרתי את כולכם מראש, שלא תגידו... אמרתי לכם... יש לי חרא אופי :) מראה חיצוני זה שיט... וזהו. Everybody's Fool - Evanescence perfect by natureicons of self indulgencejust what we all needmore lies about a world thatnever was and never will behave you no shame don't you see meyou know you've got everybody fooledlook here she comes nowbow down and stare in wonderoh how we love youno flaws when you're pretendingbut now i know shenever was and never will beyou don't know how you've betrayed meand somehow you've got everybody fooledwithout the mask where will you hidecan't find yourself lost in your lie i know the truth nowi know who you areand i don't love you anymoreit never was and never will beyou don't know how you've betrayed meand somehow you've got everybody fooledit never was and never will beyou're not real and you can't save mesomehow now you're everybody's fool אוף אני כל כך מסטולה שלקח לי שעה למצוא איפה שומרים פה את הפוסט...</div>Sat, 14 Jul 2007 04:24:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6961880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=6961880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6959705<div align="right" dir="rtl">אישה לוויתן / עברי לידר עדיין חולמת ועדיין רוצהכבר כמה שנים שהיא לא מרוצהויש לה הסכם עם עצמה: תמיד כשנשברת עולה לקחת אוירומי זה אמר שאישה לוויתן זה דבר לא שבירואולי החום יעשה את שלו, ואולי הקור יגמור אותיויש בעולם מקומות נפלאיםהייתי רוצה להיות שם, למצוא את עצמי שוחה חופשייהבעומקים מתאימים לילפעמים מרגישה חזקה, לפעמים מתפרקתבלי כוח לדחוף את עצמימהדחף שלי לשחות אל החוףואולי החום יעשה את שלו, ואולי הקור יגמור אותי. שמנה. המממ יש כל כך הרבה רגעים בהם אני מוצאת את עצמי מסתכלת לשמיים ואומרת: "בבקשה, פליז פליז פליז (מי שמכיר הבין את הקטע) תשלח לי מישהו שירים אותי מהריצפה!" כשהייתי קטנה והייתי עצבנית או סתם מרגישה הרגשת אוף כזאת, פשוט הייתי מתיישבת על הריצפה ועד שלא היה מגיע פיתרון הייתי נשארת ככה. מן ברוגז כזה שלי עם העולם... אתה עושה לי דווקא? סבבה, אני נשארת על הריצפה. מתישהו במהלך השנים התבגרתי והפסקתי לעשות את זה (לפני שנה בערך חחח) אבל עדיין נשאר לי הקטע הזה שאני מרגישה על הריצפה. כאילו זהו, עצרו הכל, עד שאני לא מתקדמת לאנשהו שומדבר אחר לא יתקדם וזין על כל העולם. לרגעים כאלה</div>Fri, 13 Jul 2007 21:14:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6959705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=6959705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6909821<div align="right" dir="rtl">חלק ראשון: אני רואה אותה בדרך לגימנסיה / אריק איינשטיין אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,עם הילקוט ובתלבושת אחידה,בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה,אני חושב שבשבילי היא אבודה.אני רואה אותה חוזרת מבית ספר,אני יודע בדיוק את השעה,היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע,אני חושב שבשבילי היא אבודה.האם כבר מישהו פיתהאת המלכה של הכיתה?אני רואה אותה עכשיו היא כבר חיילתקיבלה חופשה היא משרתת באוגדה,עם הכומתה היא עוד נראית לי כמו ילדה,אני חושב שבשבילי היא אבודה.האם כבר מישהו ידעאת המלכה של האוגדה?אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,אני חושב שבשבילי היא אבודה. כל אורח החיים הזה כל כך גדול עליי. יש רגעים שכיף לי, אפילו הרבה. אבל פיזית, אני קורסת. נסה אתה להתמודד עם מה שאני מתמודדת ונראה אם תישאר כוסית כמו ילדה בת 12. אין לי אנרגיות ואין לי כוח, אוכל ושינה הם הדברים היחידים שמחזיקים את הגוף שלי. הבעיה היא שהאוכל זמין והשינה לא. אני מתגעגעת הבייתה. אני מרגישה שאני מפספסת את המשפחה שלי ואת החברים שלי. כאילו הזמן שלי נעצר אבל העולם ממשיך להתקיים כרגיל. נמאס לי מהאוגדה הזאת שנראית כמו הצרות שלי. חשבתי שאני מסו</div>Sat, 07 Jul 2007 14:05:00 +0200shoori@walla.co.il (Stivie G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=127098&blogcode=6909821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=127098&blog=6909821