<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Shpitz With Wings</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323</link><description>Shpitznaz</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Shpitznaz-it. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Shpitz With Wings</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/23/83/46/468323/misc/11530324.jpg</url></image><item><title>החיים בצבא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11549322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנה לה התחלה חדשה, התגייסתי ב16.12
סיימתי טירונות
התחלתי קורס חובשים.....

הספקתי הרבה דברים בחודש וחצי האחרונים - החל מדברים טובים ולא כל כך טובים...
אפילו הספקתי למצוא דירה...!!!
סוג של... 

מה אפשר לספר - מורעלת צה&quot;ל, כשכולם רוצים להישאר בבית, אני מתה לחזור לבסיס...
הייתה לי הטירונות הכי הכי - זכיתי להכיר אנשים זהב...
נוכחתי לדעת שאנשים עם לב טוב לא נעלמו מהעולם - הם פשוט התגייסו... :)
והנה הקורס שלו חיכיתי כל כך הרבה זמן - ואיפה אני? בגימלים... הולי שיט. יש לי דז&apos;ה וו! מעניין למה.

אפשר להגיד דבר אחד שמפריע לי,
אני די מתגעגעת להיות עם החבר&apos;ה שלי, לצאת יום שישי זה סבבה והכל, אבל הישיבות המרובות אצל קסי, או הצחוקים במד&quot;א יום - יום...
ועוד הרבה דברים קטנים כאלה, שאף פעם לא חשבנו שיהיו כל כך משמעותיים...

ועוד עובדה קטנה:

אין, אבל א-י-ן, מקום ביתי יותר ממד&quot;א נתניה.
אוהבת ומתגעגעת כבר עכשיו...


שיהיה לכולם שבוע נהדר!

רות סוף,
שפיץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Jan 2010 12:51:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11549322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=11549322</comments></item><item><title>התאוששות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11388617</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו שלושה שבועות מאז שחזרתי מאילת... עוד לא התאקלמתי.

התרגלתי לעניין שאני לא חייבת שום דבר לאף אחד - חיים חופשיים ושקטים מכל מה שהכרתי...
מונית עולה 10 ש&quot;ח.
הים במרחק של 10 דקות בלבד.
יש כאן ציוויליזציה מדהימה!
טיילת יפהפיה ובה 3160316506310 חנויות שונות ובהן כל מה שחיפשתם...
אין מי שיילחץ עליי או יגיד לי מתי לחזור, רק אני וקסי.
סעמק בא לי לחזור &amp;gt;&amp;lt; את עלילות אילת קסי תכתוב ( בתקווה בקרוב מאוד... )

ואני אכתוב משהו קצת אחר.... כן, לאחרונה נוצרו בעיות בזוגיות שלי, וכן אני במצב סינגל - שוב. 
אבל זה עורר לי חוש כתיבה כלשהו...שנית.


לאחרונה אני חושבת עליו הרבה, בעצם מתי לא חשבתי עליו הרבה... חושבת המון, מי כמוהו יודע שזה לא בריא לי...(:
חולמת עליו, חולמת עליי.... חולמת אותנו, שוב ביחד....
את המגע הקסום שלו, את החיוך המדהים שלו... חולמת את צחוקו המשגע - רוצה אותך איתי, כל כך....
אני חולמת על כל אשר עברנו ביחד, מהדבר הכי קטן ועד לדבר הכי חשוב....
חולמת על החיבוק הגדול שהיית נותן לי, חולמת על הנשיקות המדהימות שלך, חולמת על גופך מתחכך בשלי, על הגניחות השקטות שמתגברות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Nov 2009 11:41:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11388617</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=11388617</comments></item><item><title>פרנציפ.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11240754</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בוקר מופלא לכם (תלוי באיזה שעה אתם קוראים פה... אם בכלל), כרגע אצלי לפחות 8:19.

עבר די הרבה זמן מאז שכתבתי משהו... העדפתי להעלות את זה לדף מאשר לבלוג... ויש בזה משהו בעצם, כי כאן אנשים רושמים את דעותיהם, מחשבותייהם, רגשותיהם, ואנשים אחרים מעזים להגיב בתור &quot;מפגר, איכס איזה מגעיל, טיפש&quot; וכאלה. למה? פרטיות של בן אדם - לאף אדם אין זכות להתערב בפרטיותו של אחר.
זה מטמטם אותי לפעמים כמה אנשים הם מעצבנים.

בכל מקרה,
המוות של אסף רמון.

אממ, כן, טרגדיה.
(בלה בלה בלה).

אני מסכימה, באמת קשה, באמת מכה, באמת נורא, נו, טרגדיה!
אבל דבר אחד אני לא מבינה, למה אנשים עושים מזה סיפור כל כך גדול?
אז אילן רמון, אז פאקינג ביג דיל! אז אסף רמון, אז פאקינג ביג דיל גם כן!
המון אנשים מתים כל יום ואף אחד לא יודע על כך, אף אחד לא פותח להם קבוצה בפייסבוק, אף אחד לא מפרסם אותם בחדשות, אז אנשים לא אכפתיים לגבי זה.
רק כי הם לא מפורסמים, הם לא נכללים בחברה?
זה ממש לא הוגן - זה כמו שאסף רמון מת ונגיד חבר טוב שלי מת, שהיה באמת אדם טוב וכו&apos; וכו&apos; (חס וחלילה שהוא ימות), מן הסתם שאני אבכה עליו ולא על אסף רמו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Sep 2009 08:19:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11240754</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=11240754</comments></item><item><title>נפלאות החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11050431</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נפלאות החיים:
כשאתה נולד, אתה בוכה וכולם סביבך צוחקים וצוהלים, אתה מבלה את שנותייך הראשונות בהתעסקות בקקי שלך ושל אחרים ובדחיפה של חפצים זרים ומוזרים לפיך, בניסיון להבין מה זה, למה זה וכמה זה.
בתור פעוט בעולם כמו שלנו, די כיף לך.
עושים בשבילך הכל, מכינים אוכל, מנקים אחריך, דואגים לך, כל מה שאתה צריך לעשות זה לבכות.

בשנים לאחר מכן, כבר מתארגנים הורייך לקראת הגן, ואז אתה מתבאס, כי בגן אתה לא עם ההורים, ויש עוד שרצים קטנים בוכים בדיוק כמוך, שגם הם למדו את הפטנט של הבכי.
באותו הרגע אתה מתעצבן ומחפש פטנט חדש לקבל את כל מה שרצית, אבל אפילו אז המוח הקטן שלך לא מצליח לחשוב על שום דבר חוץ מהתעסקות בקקי שלך ושל אחרים ודחיפת חפצים זרים ומוזרים לפיך.

ואז מגיעה כיתה א&apos; שבה אשכרה מכריחים אותך לכתוב ולדבר, ואם לא קיבלת מה שרצית - בכית, נכון?
ומה הבכי גרם? לכך שיקראו להורייך ואז הם כועסים שהפרעת להם ביום עבודה סתם כי רצית סוכריה על מקל.

כיתה ב&apos; נהיית קצת קשה יותר וכך עד כיתה ו&apos;, כמעט אין מצב שאתה לא מצטיין בכיתה או במקצוע אחד לפחות. אתה פחות או יותר מתחיל להכיר אנשים ומספיק להתפדח בשש שנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Jul 2009 15:13:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=11050431</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=11050431</comments></item><item><title>גממ...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10930524</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עצוב לי כזה, בדד לי כזה.

אין לי מושג למה אבל נזכרתי בחבר טוב שאיבדתי, בלי שום סיבה שהיא.
הוא פשוט קם והלך ולא שבנו להיות כמו פעם, אפילו לא מדברים.
חבל לי... ממש אהבתי אותך, היית לי לחבר הכי טוב, הכי מצחיק, הכי מדהים... 
מה עשיתי שגרם לך לקום וללכת פתאום?

בכל מקרה, נקווה לראותך כשתחזור מהצבא, אחרי מעל חצי שנה שלא התראנו... אני עלולה לבכות.
שנתיים עברו.... מאז איבדנו את הקשר.
ממש עצוב לי....

וזה לא רק זה,
גם מה שאני מתכננת ליום הולדת לא מי יודע מה יצליח.
אני מקווה שזה כן, מתפללת שהכל יילך כמתוכנן.

עייפתי, באמת עייפתי...

ונסעתי היום עם אולג לבד!
אחרי המון זמן שלא הייתי בכלל באמבולנס... ועוד עם אולג, זה בכלל כבוד בשל עצמו.
אין כמו לסגור את הלילה עם נסיעה טובה ומרצה.

עכשיו אפשר לישון בשקט - עשיתי נסיעה היום. (:



לילה טוב ושבוע נפלא, או משהו כזה.

רות סוף,
שפיץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Jun 2009 00:08:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10930524</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10930524</comments></item><item><title>עוד חודש.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10898566</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפתע הכל משתנה - יש אור בקצה המנהרה.
וזאת לא הרכבת... לא הפעם.

נשארו עוד שלוש בגרויות - ארבע אם לכלול בגרות בע&quot;פ.
ואז לעשות בדיקות לאפנדיציט ולקבוע ניתוח במקרה הצורך (!!!)

עוד חודש וקצת הדלת לחוקיות ולעולם הפתוח...

עוד שבוע - 5 חודשים לאובדנך.
אוהב אותך תמיד, גם כשאלך לעולמי - אצפה לפגוש אותך שם.
אוהבת אותך מכל הלב וכל רגע בלעדייך כואב לי יותר ויותר.
מתגעגעת בטירוף כמו שלא התגעגעתי בחיים, וכל תמונה שלך מעלה חיוך ודמעה בו זמנית.
היית לי לחבר אמיתי, לחלק מהמשפחה.
אפילו אבא שהיה כל כך קשוח איתך, נשבר במותך, ובליטוף מלבב החולף על גופך... ליטוף אחרון, ליטוף של פרידה, נשברתי אני ולבי.
ואמא....אמא נשברה אך לא בכתה.
רומן קרס גם הוא.
למה עזבת.... למה היית צריך ללכת?
עם מי אני אשחק עכשיו במסירות עם כדור?
או עם מקל?
על מי אני אצחק שהוא משתזף בשמש עם הלשון בחוץ?
על מי אני אצחק כשהוא מפליץ לידינו כשאנחנו רואים טלויזיה?
עם מי אשחק כשאמא תרחץ אותו?
מי ייבב ויבכה ויפחד כשיש זיקוקים ואת מי אחבק כל הלילה כדי להרגיעו...?
אותך בנשמתי אחבק ואוהב תמיד.

הדמעות חונקות..... בלעדייך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 May 2009 23:07:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10898566</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10898566</comments></item><item><title>אפצ&apos;י.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10882442</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קמתי בבוקר נפלא שכזה, יום שבת, בחוץ חמים ונעים והציפורים מצייצות...
הכל התחיל מדהים,
ואז לפתע קלטתי...


סעמקקקקק!!!!! הבגרות במתמטיקה ביום שני!!!!!!!!!!!

בוהו.

יהיה טוב.

החודש? חגגנו חצי שנה של היכרות =]
3&amp;gt;


עוד חודש נגמר הבית ספר לגמרי.... ב18.6 מסיבת סיום, וזהו...

עצוב לי קצת. אני אתגעגע לחבר&apos;ה.
יאללה לימודים.

רות סוף, שפיץץץץץץץץץץץץץץץ~


שבת שלום ושבוע מ-עוווווולה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 May 2009 11:45:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10882442</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10882442</comments></item><item><title>עוד שקר סתמי אחד...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10818160</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד אחד - והכל נופל. כל מה שהקמתי, הקמנו, נקים.

האמת תמיד מסתתרת היכן שהוא, במקום לא נודע ללא רצון להמשיך להיות אמת.

עיניים בוהקות ומנצנצות, כתחושה של אהבה מבעבעת, וחיוך מדהים וקורן - כמו סמיילי מצוייר, חיוך שאיננו נמחק.
ומאחורי המסיכה, העיניים דומעות ללא הפסקה, וצבע העור נהיה לבן כסיד - חיוור, צמא למגע.
החיוך איננו חיוך, שפתיים שלא חייכו כבר המון זמן - בלעדייך.

אם אתה לא כאן, אין לי סיבה לחייך.

והאמת - אתה כאן, ועדיין אני לא מוצאת סיבה לחייך.
שונאת את הריבים המפגרים האלו, מתעבת.

איתך אני כל העולם - ובלעדיך אני כלום. ככה זה אמור להיות, אז למה עכשיו אני מרגישה ההפך הגמור?

אחרי כל פעם כזאת, בא לי פשוט להתנתק, מהכל - מכולם.

נשבר לי כל כך מהר. לא פלא שאני לא סבלנית אם תמשיך לשתוק כמו דג ואז להתלונן שאני נוסעת הרחק ממך?

אם אתה כל כך אוהב אותי ורוצה אותי - תשמור אותי קרוב במקום להרחיק אותי כל כך!!!!!


.....
לרגע אחד נעצרתי ודחפתי אותך ממני - ואז הרמת את טון הדיבור שלך.
ואני צחקתי... לא יודעת למה, פשוט צחקתי...

אולי צחקתי כדי לא לבכות.
אולי צחקתי כי כאב לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 May 2009 22:40:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10818160</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10818160</comments></item><item><title>פס.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10731763</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין
לי
כוח
יותר.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Apr 2009 19:09:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10731763</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10731763</comments></item><item><title>רעל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10691753</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיגרטות?

אחלה דבר!

מה זה משנה אם תמות מסרטן או ממשהו אחר? בכל זאת תמות!

:)



זמן לגן עדן,

רות סוף, 
שפיץ.

=)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Apr 2009 19:33:00 +0200</pubDate><author>steeldragon15@walla.com (Shpitznaz-it)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468323&amp;blogcode=10691753</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468323&amp;blog=10691753</comments></item></channel></rss>