<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>היה היה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642</link><description>סיפור בהמשכים..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 רוני אהרוני. All Rights Reserved.</copyright><image><title>היה היה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/42/56/49/495642/misc/12499169.gif</url></image><item><title>בבקשה תיכנסו חמודים (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7930564</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חח הקפצה 
סורי פשוט לא עשיתי כותרת לקטע הקודם (: 
למטה.. 

אוהבתתתתת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Nov 2007 23:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רוני אהרוני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7930564</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=495642&amp;blog=7930564</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7919299</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;נירררר אתה בא?!&quot;
&quot;כן אני כבר יוצא..&quot;
&quot;נו כמה זמן לוקח לך?&quot; 
&quot;הרבה!!&quot; 
&quot;שמתילב..&quot; 

ניר ודנה היו תאומים, ש בני 16, שגרו בנתניה עם שני הורים ואח קטן וחמוד 
הם לא כל כך הסתדרו בדרך כלל, אבל בסופו של דבר הם אהבו אחד את השני מאוד... 
הרי איך אפשר שלא? הם תאומים. 

יום אחד, בארוחת ערב, מספר שבועות ליפני תחילת החופש הגדול, הכריזה דנה בחגיגיות: 
אמא, אבא, אני רוצה ללכת ל&quot;סאמר סקול&quot;. 
ההורים הפסיקו לאכול בבת אחת, הניחו את הסכו&quot;ם והביטו זה בזה בדממה, בעוד ניר והאח הקטן גיא ממשיכים לאכול תוך כדי מבטים תוהים זה בזה... 
דנה צפתה את התגובה המופתעת מצד הוריה, ולאחר מספר דקות של דממה הוציאה מכיסה דף, ובו הסבר על הסאמר סקול אליו היא רצתה ללכת: &quot;אלוני הפארק&quot;. 
בדף היו ילדים מחייכים, תמונות של מקומות שונים, ובמרכז הדף, בכותרת גדולה ומודגשת, כתוב: השנה באנגליה. 
המשפחה הייתה משפחה עמידה, והסתדרו ביום יום מבחינה כלכלית טוב מאוד, אך לא צפו לבקשה כזו מבתם. 
לבסוף האם אמרה שישקלו זאת, וכולם המשיכו לאכול בדממה, כל אחד בהרהוריו. 

בסוף הארוחה, כשניר ודנה עלו למעלה, פנה ניר לדנה: &quot;איך לא סיפרת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Nov 2007 16:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רוני אהרוני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7919299</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=495642&amp;blog=7919299</comments></item><item><title>הקדמה (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7919117</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי בלוגרים חמודים (: 
קוראים לי רוני אהרוני (שם בדוי) 
וחשבתי שיהיה ממש נחמד לעשות כאן סיפור בהמשכים.. 
נכון זה די נפוץ ויש את זה די הרבה 
אבל עדיין.. זה נחמד XD 
אז אני עוד לא סגורה לגמרה על תקציר 
אין לי מה לתת לכם יותר מזה.. 
אני יתחיל.. ונראה איך יתפתח =] 
מקווה שתיהנו 



מואההההההההההה 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Nov 2007 16:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רוני אהרוני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=495642&amp;blogcode=7919117</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=495642&amp;blog=7919117</comments></item></channel></rss>