http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880אי שקט גובר עלי; אי שקט סוגר עלי; כמה רגעים כמה שנים heCopyright 2026 אטמי אוזניים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=10038287<div align="right" dir="rtl"> לפעמים אני חושבת שאני והוא נמצאים ביחד רק כדי לא להרגיש לבד. אני לא יודעת מה איתו אבל אני לא ממש מאוהבת בו, חושבת עליו או מתגעגעת. אולי רק כשאני לבד. אני צריכה אותו, לא רוצה אותו. אולי בכלל לא הייתי ממצמצת לעברו אלמלא הרגשתי בודדה כל כך. אבל זה נעים לי, אז אני נותנת לזה להמשך. כיף לי שמישהו אומר שהוא מתגעגע אליי, שהוא אוהב אותי, שהוא יתן הכל בשבילי. ומצד שני אני מרגישה נורא, נורא. אני מרגישה כמו האדם הנורא ביותר בעולם כשאני תוהה אם גם אני הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו, אם הייתי מקריבה כל כך הרבה. לא. הוא אפילו לא הטיפוס שלי, סוג האדם שהייתי מחפשת לקשור איתו את חיי, אוימי,שעותי, דקותי, שניותי, טוב, הבנתם את הנקודה. אם אני אפרד ממנוזה יכאיב לשנינו. אם נשאר יחד זהיהיהסוג של קשר כפוי מצד אחד,ומנוצל מצד שני. אם אני אעזוב אותו הוא יפגע. אני אתגעגע אליו בסופו של דבר כי אני אהיה בודדה יותר מאיפעם. אםנשאר יחד אני ארמה אותו, אשלה אותו שאני אוהבת אותו ובסופו של דבר, כשזה יגמר, אני יודעת שזה יגמר, זהיכאב הרבה יותר. זה יכאב להפרד ממנו. זה כואבלהיות יחד. זה פתטי.</div>Wed, 15 Oct 2008 16:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (אטמי אוזניים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=10038287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583880&blog=10038287http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=9865611<div align="right" dir="rtl">אלוקים שלי.כל כך הרבה זמן רציתי להודות לך, רציתי ושכחתי להודות.לאחרונה כל כך הרבה נתת לי, ואני קיבלתי וקיבלתי, וקבלתי את זה כמובן מאליו.ויש כל כך הרבה דברים להודות לך,אפילו על העובדה שאני מסוגלת לצחוק. אני יכולה לחייך בלי שזה יכאב לי, משהו שלא יכלתי לעשות בעבר.ולשמח וללכת ולהרגיש ב ר י א ה. גם בפנים וגם בחוץ.אני יכולה לאהוב, אותך ואחרים.אני יכולה להרגיש חיה.וה', בראת לי עולם יפה כל כך, גם אם יש המון אסונות טבע שאתה יכול בקלות למנוע, אבל מביא אותם כי כנראה שאנחנו לא מספיק טובים.ואנחנו חיים, הולכים ונושמים, כולנו, אפילו שזה לא מגיע לנו, אפילו שלא תמיד אנחנו נוהגים בהגינות איתך, עם עצמנו ועם האנשים החשובים לנו.אלוקים שלי, כל כך הרבה נתת לי, הצלת אותי מכל כך הרבה דברים ומעולם לא הודתי לך.אפילו לא על מתנת החיים. על זה שבראת אותי ושיבצת אותי במשפחה נפלאה כל כך.ואני מבקשת ממך סליחה,רבבות פעמים סליחה, על שהעזתי להתכחש לך, להפנות עורף לך, לתורתך ולאמונה שלך,לכפור.בחרתי שלא להאמין במישהו שנתן לי כל כך הרבה, להפנות עורף ליישות שבראה הכל, לך, שבמשך דורות היית שם, דאגת לנו והולכת אותנו לארץ המופלאה</div>Sat, 06 Sep 2008 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (אטמי אוזניים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=9865611http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583880&blog=9865611http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=9848792<div align="right" dir="rtl"> פעם, בעולם האחר, כשהייתי מישהי אחרת, ילדה אחרת והכל אחרת, הלילה הפחיד אותי יותר מכל דבר אחר.זה לא היה רק הלילה, אלו היו אנשים, דמויות, צללים וחדרי מדרגות חשוכים, אבל הלילה היה השיא.אני זוכרת את השעה הזו, שהאורות היו נכבים ועשרות דמויות, בעיקר דמויות נחמדות מסרטים שבעולם שלי התעוותו לגמריי, קמו לרדוף אותי.היו שם גם צללים, הבסיליסק מהארי פוטר, קפטן הוק מפיטר פן ועוד עשרות דמויות שמגוחך להזכר בהן.אני זוכרת את הציורים שלי שקפצו מהנייר ופרצו בצחוק מרושע, אני זוכרת את הציורים שמחקתי, חצאי פנים, חיוכים ועיניים ריקות שנעצו בי מבט מאשים.הכי נורא היה בקיץ, כשהתחפרתי בפוך, מפחדת להרים את הראש כדי שמהעבר השני מפלצת איומה עם עיניים מפחידות, אדומות לא תחזיר לי מבט.היה לי חם, הדלת תמיד הייתה פתוחה והמיטה שלי השקיפה את המסדרון, אל סל גיהוץ רחב שהטיל צל דיי מפחיד וכשהייתה רוח והבגדים היו נעים, כך שהצללים ריקדו, הדימיון שלי בהחלט עבד שעות נוספות.להורים שלי אף פעם לא סיפרתי על הפחדים האלה, בטח פחדתי שיצחקו עליי.פעם אמא אמרה לי לרדת לזרוק זבל כשהיה חשוך בחוץ, אמרתי לה שאני מפחדת. היא כעסה והכריחה אותי ל</div>Tue, 02 Sep 2008 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אטמי אוזניים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=583880&blogcode=9848792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=583880&blog=9848792