יום רביעי בבוקר הייתה לי משמרת (בעבודה הרגילה והמשעממת). אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל אני לא כלכך ישנה בלילות, וכנראה בגלל זה לא הצלחתי להרדם בלילה שלפני המשמרת, אז הלכתי לעבודה בלי לישון בכלל. איכשהו החזקתי את עצמי במשך היום, אבל בשעתיים האחרונות של המשמרת כבר התחלתי להרדם.
הגעתי הבייתה אחרי משמרת מייגעת ומשעממת (אני מתעבת משמרות בוקר!) והיה לי תור לקוסמטיקאית ב-7, אז שמתי שעון מעורר לחצי שעה לפני והלכתי לישון.
התעוררתי כי הפלאפון שלי צלצל. הדרמה התקשרה, ובדרך ראיתי שהשעה 9 וחצי. בהתחלה לא נקלט לי כלכך מה קרה הרגע, היא הבינה שהיא הרגע העירה אותי והביאה לי להמשיך לישון. אני הבנתי שפספסתי את התור שלי וקמתי חצי שעה אחרי שתכננתי להתחיל להתארגן.
מהר קפצתי למקלחת, ולעשות שיער, ולהתאפר, ומה לא, ואני גאה לציין שסיימתי תוך הרבה פחות משעה.
והג'יפיאס אפילו לא קרטע, ומצאתי חניה, והקדמתי כהרגלי.
מצטערת חברים - הפעם לא תקבלו מידע עסיסי יותר מזה כי הבטחתי.
ובנימה אופטימית זו...
החלטתי אחרי שנתיים של לימודי הנדסה שזה לא בשבילי ונרשמתי היום בבוקר למדעי המחשב. אחלו לי בהצלחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
