קיבלתי תגובה בפוסט האחרון שביקשה סימן חיים, אז החלטתי לעדכן.

מה השתנה מאז?

התחלתי לעבוד במקום החדש, ובאמת הייתי חלק משני צוותים כי סיפקתי תפוקה מאוד גבוהה שפשוט עשיתי עבודה של 5 אנשים.

והיו הרבה נסיעות לחו"ל, כשבנסיעה האחרונה תפסתי לי מקומי וגיליתי שלשחרים אין באמת גדול יותר, הם פשוט ממוצעים כמונו הלבנים (אבל השפתיים.. אוי השפתיים האלה).

אבל עם הזמן שמתי לב איך כולם מתמרמרים על התנאים, וההתנהלות של המנכ"ל שמאוד הקשה עלינו על לסיים פרוייקטים ולא תמך בנו כשהיינו בחו"ל שנוכל לעשות את העבודה שלנו כמו שצריך.

בחודש אחד עזבו 12 אנשים, ואני אחת מהם.

ניסו להאבק על להשאיר אותי, ואפילו הציעו לי תוספת שכר של 60%, אבל החלטתי שהכסף לא שווה את זה, ואני רוצה עבודה שיהיה לי כיף לבוא אליה בבוקר.

אז לפני שבועיים התחלתי עבודה חדשה. בינתיים קצת משעמם כי אני יותר מתעסקת בתחזוקה מאשר יצירה של דברים חדשים, אבל זה בגלל שנכנסתי למערכת קיימת ולא אחת שצריך להתחיל מאפס, ואני מניחה/מקווה שבקרוב זה ישתנה כי נמאס לי לדלג בין עבודות.

ובנוסף זה נסיעה של רבע שעה מהבית לעומת 40 דקות שהיה לי לפני.

ובחיים האישיים? כלום. כל בוקר לעבודה, בערב אני חוזרת סחוטה הבייתה ואין לי כוח לעשות כלום. בהנחה שאני בארץ בכלל.

משעמם לי. הצילו.