בתהליך איבוד.

אני מניחה שזה לא ממש משנה, כי אין לי זכות לשום רגש. ואני לא אומרת את זה עם תחושת קיפוח שהיא, ממש לא. ולהיפך, זו סביר להניח הדרך הטובה ביותר שבה זה יכל לקרות.

A traveler got to do

What a traveler got to do.

ומעכשיו מה?.

הקיץ מגיע, כמו בכל תקופה חדשה, ואני כבר מרגישה את זה כאן.

אני בתהליכי סידור חדר מחדש, רענון איפוד, מסירת בגדים..

[וכמובן צבירת בגדים חדשים, מה שבטח לא יקרה כמו שאני מכירה את המשכורת הצבאית שלי]

אני מסתכלת קדימה ואני אופטימית ["im a srong confident woman!"].

הלוואי והייתי מצליחה לכתוב את הפוסט הזה יותר טוב.

ראו זאת כטיוטה כי מעכשיו אני חוזרת לכאן.