נגה-לנד

מסדרת את השברים,

מדביקה אותם אחד לאחד,

כד שבור שנותץ על ידי בעליו,

ועל ידי אותן ידיים,

הוא מודבק.

שבר לשבר,

חתיכה לחתיכה.

ויש בו סדקים,

ומקומות בהם השברים הפכו לחורים,

וכל פעם שאמלא את הכד במים,

הם ינזלו מהסדקים הלא שווים,

מהחורים האסורים,

וברוח הקלה ביותר,

כמו מגדל קלפים,

השברים יתפזרו על הרצפה,

מותירים אותה שלוליות שלוליות

של כאב.

יום יבוא,

אקנה כד חדש.