נגה-לנד

במשחת פנינים מירקתי את פניי,

כל צבעי המלחמה ירדו עם המים הרותחים, החושפים,

צבעי מאכל ללא טעם וריח,

שכיסו אותי בשעות האחרונות,

נזלו מתוכי,

משחת פנינים גרוסות בראוותנות שלא נראתה כמוה,

רבים על המושב בדרך הקרובה ביותר לאלוהים,

משחק של נימוסין והליכות,

ומי הולך יותר מהר ומנסה שלא לטבוע,

ומי אמר שזו הדרך הנכונה לגדול ולגבוה,

בעולם בו אין קרקע ואין שמיים,

בצינור מתכת בדרך אל אלוהים,

שם עמדתי בצבעי מלחמה ללא טעם וריח,

מול ריב,

על הכסא של אלוהים.