נגה-לנד

עמדנו ערומים מול המראה,
גב אל גב,ישבן אל בטן,פנים אל עורף,
נשענת על הקיר ומביטה שמאלה,
מסתכלת במראה ארוכה ובה שני אנשים,
שני אנשים מחוברים,
חדרת אל תוכי בעדינות ובעוצמה אין קץ,נשפתי את שאריות האויר שנשאר בריאותיי.
מביטה במראה,
שני אנשים מחוברים לאחד,
פלא מדהים שידהים אותי כל פעם מחדש,
ואתה חודר אל תוכי,
מרגיש כמה אני מוכנה לקבל אותך,
אפילו אם אני לא.
גב אל גב,
ישבן אל בטן,
פנים אל עורף,נושם את שאריות הבושם שהותז אחרי המקלחת,שאריות הסבון שליטף את גופי לפני שאתה הגעת ללטפו,לחבקו,לגעת בו,בכל חלקה וחלקה שאיש לא היה בה מעולם.
מביטה במראה,
ואנחנו מחוברים,
עוצמתיים,
גונחים ומתנשפים,
ולאט לאט,כשהירח כבר מאיר אור לבן דרך חלון האמבטיה הצר,מכה בגבך אור עדין על עורך החלק,
מתנשפים,
מסדירים נשימה,
מסוחררים מעט,
פלא.