נגה-לנד

ימים ארוכים של ציפיה לשום דבר. כבר מאוחר וצריך ללכת.

 בוא ניכנס למיטה ותראה לי אהבה מהי

גבר שלי, בוא ניכנס למיטה אבל אני לא רוצה לישון.

 תחבק אותי בשתי ידיך, תלטף ותנשק כל חלקה ערומה בגופי, תבין את מה שהולך בתוכי,

בעירה של תשוקות,ר

גשות

ופחדים אינסופיים.

תתקרב אליי ואל תפחד, תחבק תלטף תנשק תיכנס תתרגם כל תנועה תנחש כל מבט תעלף אותי,

תאלף אותי.

ועכשיו,

אני מבינה.

עכשיו,

גם אני מרגישה,

ועוד לא עברו להן אפילו שעתיים.

הגרון קצת חנוק

הגעגועים אוכלים אותי מבפנים.

דווקא הבנות רגועות,

ואני?

כבר סופרת את הדקות,

ואפילו לא עברו שעתיים.

אני אוהבת אותך.

כשכל הגוף שלי צועק את שמך ואני ללא מילים,

כשהלב שלי מאיץ דפיקותיו ואני מזיעה- ובכלל אינני בקבוצת סיכון להתקף לב...

כשאני לא מסוגלת להירדם ואין לי נדודי שינה,

כשאני כל היום על קוצים- ואין לי בעיות רפואיות בישבן...

כשאני מתגעגעת...