יום ארוך בעבודה. מזל שהתקלחתי בבוקר- אחרת הייתי נרדמת בהלוך. חוזרת מרוטה מעייפות,גלגל"צ מתמכרים לשירים בלועזית,אולי משהו ישראלי לשם שינוי? אני יושבת באוטו, מחליפה תחנות שום דבר לא מעניין הכל שקט והכל לועזי ושום דבר לא מעיר אותי. העפעפיים מתחילים להיות כבדים,הראש נהיה כבד גם הוא ו... פותחת עיניים חזק,מחפשת ריגושים אוראליים בתיק אבל הסיגריות נגמרו לי. תופסת בקליפס,השיער עוד רטוב מהמקלחת של הבוקר,מנערת את הראש כמו דוגמנית שמפו ותיקה והאוטו מתמלא בניחוח דק ועדין של פרחים. המזגן שדולק מפזר את הניחוח בכל האוטו ומשרה עליי אוירה רעננה. אבל משהו חסר. ואז אני כבר יודעת. חסרה לי היד שלך, שתמיד טיילה לי בין הרגליים בטיולי האוטו הרבים שהיינו עושים אל מחוץ לעיר,מטיילת לי מעל המכנס פותחת את הרוכסן או מתפתלת ונכנסת דרך אחד השרוולים. ופתאום אני מתעוררת, מדמיינת שאתה כאן לידי,מטייל עם ידך המיומנת אל תוך מכנסיי ומאחורי תחתוני מלטף,מרגש,מרטיט,מענג. וככה אני נוהגת, המוזיקה בגלגל"צ כבר התחלפה אבל למי בעצם אכפת? לא מעשנת,לא פותחת חלונות,לא מעבירה תחנות בשביל להתעורר, במקום זה אני מפנטזת עליך מחמם אותי וגורם לי להרגיש לחלוחית בין הרגליים. יש אנשים ששותים קפה בשביל להתעורר, אני מפנטזת על הקפה של הבוקר שאחרי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נגה-לנד