נגה-לנד

מתרוקנת מרגש,

 מתנתקת ממציאות,

 מתחברת לריק ולכלום.

מתענגת על כאב,

על ריגוש,

מתאהבת בעצמי,

 בפנטזיה שאין בה אתה,

מתנתקת ממך כשאני

מתחברת אליך

אתה ואני

אני ואתה

שני חלקים לשלם אחד

ואין יותר רק אני

או רק אתה

זה אתה ואני בחתיכה אחת

ואני אוהבת את החתיכה הזו

ואני אני בחתיכה הזו

כמו שאתה אתה

ושנינו אחד

חורף וקר.

רק הרדיאטור הישן נותן מחומו.

ובעצם, לא רק הוא.

אתה ואני, תחת שמיכה עבה מלאת נוצות אווזים, מתגלגלים בין סדינים לבנים ומפיצים את חומנו.

מתחרים ברדיאטור ישן מי מקרין יותר חום.

מינוס מעלות בחוץ, שלג מתחיל לרדת.

כלב נובח אל הרחוב הקפוא בזמן,

אתה ואני תחת שמיכה עבה,

מחממים את החדר בחום שרק אנחנו יודעים להפיק.

ניצחנו את הרדיאטור הישן.

ניצחנו את השלג בחוץ ואת הכלב המיילל.

אני אוהבת את החום שאנחנו מפיקים.

חום גופינו הממוזג.

נכנסת לבית הריק ממך.

הוא ואני מחכים לשובך מיום העבודה הארוך שלך.

נכנסת למקלחת של מים חמים, הם זורמים עליי ומרטיבים כל חלקה שנותרה יבשה אחרי שיחתינו האירוטית משהו בטלפון.

מתענגת על זרם המים החמים ביום קריר שכזה, לא שומעת בכלל את המפתח החודר אל חור המנעול בדלת הכניסה לבית שמחכה רק לשובך.

מסתבנת מקצה לקצה, קודם ראש,

צוואר,

ידיים,

חזה,

בטן,

מפשעה,

ירכיים

וכשאני מתכופפת לסבן את אצבעות רגליי הסימטריות, אני מרגישה גוף עירום מתחכך בישבני, מוציא אותי משיווי משקל ואוחז במותניי שלא אפול.

מתרוממת לאט ומסתובבת אליך.

אליך שאני והבית חיכינו לשובך מיום עבודה ארוך.

מכניסה אותך למקלחת בה המים החמים זורמים על גופי וגופך, מרטיבים כל חלקה יבשה שנותרה בך ושוטפים ממני את שאריות הסבון שנותרו עליי אחרי שתפסת אותי במותניי על מנת שלא אפול כשהגחת מאחוריי.