כן, זו לא כותרת צומי. באמת אושפזתי.
חזרה אחורה לפוסט קודם... סיפרתי על כך שעברתי דירה.
לאחר כמה ימים בדירה החדשה, חברתי ואנוכי החלטנו לנפוש קצת באילת אצל אחותי וחבר שלה, אני אצלול, והיא תעשה קורס צלילה. הכל עבד יפה, פחות או יותר, חוץ מהעובדה שהרגשתי חלש כבר כשבועיים. הנחתי שיש לי אנמיה, לאור מצבי הבריאותי המיוחד (אין לי כח ללנקק... תחפשו "מחלת ווילסון" בבלוג...).
זה היה בין יום ראשון לחמישי שעברו. ביום חמישי עשיתי בדיקת דם, לראות מה קורה. בצהריים התקשרו אלי מקופת החולים ואמרו לי להגיע מיד לבי"ח. אכן הייתי אנמי. מאוד אנמי... המוגלובין 6 (נורמל לאדם בוגר זה 13-14).
מסתבר ששילוב התרופות שלקחתי דיכא את פעולת מח העצם, מה שאומר שלא ממש היו לי כדוריות דם (גם לא לבנות... הגעתי עם ספירה של 300 כשנורמל הוא משהו כמו 1900).
אז אישפזו אותי. ונתנו לי ארבע מנות דם במשך ארבעת ימי האישפוז...
כן, עכשיו אני כבר די בסדר. עידכון הבא כנראה יכלול יפנים.
איש הקיפוד.
נ.ב. - סתם בשביל הקטע, מעניין כמה פעמים השתמשתי בהטיות המילה אישפוז? אה... רק 5. חשבתי שיותר.