מצעד הגאווה העולמי בירושלים.
כמו הרבה חילונים, גם אני התעצבנתי בתחילה על כל הדתיים - "מה העניין? מה הבעיה שלכם?". למה בעצם לא לעשות את מצעד הגאווה בירושלים?
אבל אז הבנתי. למנוע את מצעד הגאווה בירושלים זו לא פגיעה בחופש הביטוי, כמו שעריכת המצעד בירושלים זו פגיעה ברגשות אנשים רבים בחברה, וכפיית דעת המיעוט על הרוב. כן, הרוב.
מה לעשות, ירושלים מלאה בדתיים, שאף לא אחד מהם (טוב, אולי אחד) מרוצה מעריכת המצעד. בנוסף לכך, אין לשכוח את הנוצרים והמוסלמים שגם הם נגד העניין, וגם הם יפגעו מעריכת המצעד.
אז כן, גם אני, בתור חילוני, גיי-פרנדלי (כמה מחברי הטובים ביותר הם הומואים... ברצינות. השותף שלי במעונות שנה שעברה, למשל...), חושב שלא צריך לקיים את המצעד דווקא בירושלים, מקום שיפגע ברגשות רבים, ונראה כצעד של "דווקא", אלא עדיף להעביר אותו למקום מתאים יותר. נגיד ת"א.
איש הקיפוד.