|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 סופסוף J-Tull
כמו שאתם יכולים לראות פה, אני כבר מזמן רוצה לראות הופעה שלהם (לפני שהם ימותו מזקנה...). אז סופסוף זה קרה - יום שבת בקיסריה!!
היה מעולה למי שמתעניין. הלוואי על כולנו להיות כאלה אנרגטיים בגיל שישים.
אני אחזור לאי-כתיבה, נראה לי.
איש הקיפוד.
| |
מוסיקה IX - שלומי שבן
אחחח, איזה כיף.
יצא לשלומי שבן דיסק חדש - "עיר". איזה כיף.
אני יושב, מקשיב לו ומתמוגג (טוב, עכשיו אני יושב. קודם תליתי כביסה ושטפתי כלים והתמוגגתי...).
כבר בתקופה של "כולם מדברים על אריק" ידעתי שיש בו יותר מהשיר הזה (שהוא אחלה, אל תבינו אותי לא נכון), קניתי את הדיסק, ואני עדיין נהנה כל פעם שאני מקשיב לו.
אומן מחכם ומתוחכם, שיודע להגיש את החומר שלו בצורה מעולה, ולא מתבייש ללכת למקומות לא שגרתיים, ובכל זאת נגיש ומהנה.
אתמול אשתי הביאה לי מתנה נהדרת. את הדיסק השני (גם היא נהנת משלומי שבן...) והוא בהחלט עמד בציפיות, וגם עבר אותן.
אלבום שני יכול להיות נפילה, אחרי אלבום ראשון כל כך ייחודי ומוצלח, אבל זה לא המקרה.
עדיין יש את השלומי שבניות הזו, אבל יותר בגדול. ההמתנה הארוכה הביאה אלבום נהדר, שאני לא מתיימר לכתוב עליו לעומק אחרי האזנה וחצי, אבל גם מההאזנה הראשונה, אני יכול להגיד שאני נהנה ומתרגש. הוא נהדר.
אני חייב לציין גם את ההופעה שהיינו בה פעם - שלו עם ערן צור, שהייתה הופעה מדהימה. (גם לערן צור מגיע פוסט, מתישהו גם זה יגיע).
אני מרוצה ממה שנרקם מהרשימה הזו - לאט אבל בטוח יש רשימה מעניינת ולא בנאלית. זה נחמד.
בעניין אחר - הקרמבואים.
אני כבר לא רווק הולל, אלא איש נשוי ורציני (אעלק) ולכן אני מוותר על עניין הקרמבואים לכל דורש.
מי שרוצה יכול לבקש, אבל יצטרף לשכנע אותי להכין לו - אם זה תירוץ ממש טוב ואם זה תמורה כלשהי...
אז מצטער לכל מי שקצת איחר את הרכבת החינמית, אבל אלו החיים.
יום נהדר לכולם.
איש הקיפוד.
| |
מוסיקה VIII - מייק פאטון
כרגיל, סקירה על האמן לא תקבלו פה. אבל למי ששואל מי לעזאזל זה מייק פאטון? זו התשובה - מי שהיה סולן להקת פיית' נו מור, ואח"כ המשיך בדרך אחרת לגמרי.
חייבים לשמוע בכדי להאמין.
משהו משעשע - אישתי ואני צעדנו לחופה כשברגע מתנגן GOODBYE SOBBER DAY, מתוך קליפורניה של מר באנגל (הרכב שפאטון הקים).
משהו שרוב האנשים לא יודעים - הקטע של הצ'אנט והצ'ק צ'ק (שוב, צריך לשמוע בכדי להבין - ומאד מומלץ לטעמי), בא מתוך מוסיקה אינדונזית.
בכל מקרה, לאחר ההקדמה הזו כדאי שאגיע לנקודה - ההופעה שלו לפני יומיים!!
כן, הוא היה פה. בבארבי בת"א. והייתה הופעה מדהימה. הוא הגיע עם גיטריסט אקספירמנטלי בשם פנז, וביחד הם נתנו הופעה ממש חוויתית. לא הייתי קונה דיסק כזה, או מקשיב לו, לצורך העניין - דובר בהרבה רעש. אבל כהופעה היה בזה משהו מאוד מעניין וחוויתי. אם תצפו בביקורות שונות של המופע, תראו שלא כולם נהנו בלשון המעטה, אבל מי שלא בא מוכן נפשית להרבה ביזאריות במופע הזה, יכול להאשים רק את עצמו. גם אני קיוויתי לאיזה משהו שאני מכיר, אבל לא באמת ציפיתי שזה מה שיקרה. ובאמת זה לא היה דומה לשום דבר אחר ששמעתי של פאטון. כמו שהוא יודע לעשות, הוא שוב דרך בטריטוריה חדשה.
עכשיו לכמה דברים מבאסים במופע - 1. המקום! מי לעזאזל הדביל שחשב שזה יהיה רעיון טוב להביא את פאטון לבארבי? סאונד מעאפן, כולם עומדים וצפופים בטירוף (זה מופע שבהחלט היה רצוי לעשות בישיבה -זה לא שהיה אפשר לרקוד את המוסיקה הזו או אפילו לנענע את הראש לפי מקצב מוגדר), בעיות טכניות מביכות ועוד כל מיני בעיות אירגון שלא צריכות להיות עם מופעים בסדר גודל כזה.
2. הרכב החימום THE MIDNIGHT PEACOCKS - היה בסדר סך הכל, אם לא הסתכלתי על הבמה. המוסיקה שלהם כבדה אך סבירה, אבל הם משתמשים בכל מיני גימיקים מעצבנים, שגרמו לי להתבאס עליהם כל פעם שהסתכלתי לבמה. בראש הפירמידה של הבאסה נמצאת הסולנית ההרה שבאה רק עם חזייה. היא יעני מוטרפת ומגניבה, אבל כמו שאישתי הגדירה את זה - ההרגשה היא שזה רק WANNA BE והזיוף הזה מרתיח.
איש הקיפוד
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
