אמרו לי גם פעם, שאני בן אדם טוב. עכשיו אני לא יכול להיות כזה, כי הדברים שאני הולך לבצע וביצעתי.. הם לא דברים קשים, הם לא דברים רעים.. אבל הם נוגדים את כל חוקי האתיקות הקיימים, אבל אני הולך להנות, וגם נהנתי מכל רגע.. הבעיה שאף פעם לא הרגשתי שלם, הרגשתי שאת החלק שלי אף פעם לא ביצעתי.. אבל כל זה כבר לא משנה, כל עוד העבר קבור באותו קבר אטום מאוויר, ונמצא באותה חשכה? סגרתי את אותו עבר על דלת בריח, והפעלתי את ההגנות.. רק למקרה שאני אצטרך להרגיש שוב. הצורך שלי בהרגשה קיים יותר מתמיד, אבל אני מחפש אותו בדרך אחרת.. אני גם מקבל אותו, אבל החסך באותה נשמה שהלכה ממני תמיד קיים. 

אבל כמילים אחרונות לסיום, וזה כנראה הפוסט האחרון שלי, בתור אחד שלא רואה צורך יותר לספר דברים לחיים האילמים, אני צריך להגיד.. שאולי אני אומר שעזבתי, אבל מעולם לא שכחתי. תמיד תהיי שלי, גם אם תרצי בכך או לא..,.