פולניות נהנות פחות

ובגלל תחושת חוסר התכלית והחידלון הכללית

אבל נפל דבר ואני קצת חרמנית

ואין לי לאן לתעל את זה.

ביג פאקינג דיל, אה?

אנשים מתמודדים עם תקופות יובש וחיים עם זה, קורה כל יום לכל כך הרבה.

בשבילי זה חדש.

פעם רק תנו לי את ההפוגה הזאת (מתדירות של פעמיים בשנה בערך), שחררו אותי מהמחוייבות לאפשר פורקן מיני למישהו, תנו לי להמשיך בהווייתי נטולת המין. מין זה נטל. זה טירחה. זה כאב. לא רוצה אותו, לא צריכה אותו, חיה מעולה בלעדיו.

אבל דברים השתנו.

ובא לי סקס.

וזה אפילו לא משנה שהסיבה שבא לי היא מתוסבכת כשלעצמה, כי אני לא נהנית, אבל בעצם כן נהנית, אבל לא ממה שכולם נהנים, כי זה מספיק בשביל שאני ממש ארצה את זה, ואני ממש רוצה את זה.

ולא, לא צריך שזה יהיה עם פרינס צ'ארמינג. אפילו עדיף שלא. לא רוצה לחשוף את כל הגועל נפש שקורה לי בפנים, רק את הגוף שלי. לא צריכה שזה יתפתח למשהו רציני, אבל אשמח שזה יהפוך למשהו קבוע.

אבל אלו חלומות באספמיה ותו לא.

כי בתכל'ס, אין לי מי שיממש וימשמש אותי. קונדסון נעלם לו. אבל בכל מקרה לא בא לי עליו. יש לו קטע רק עם תחת, ולי בא סקס פרופר, אני רוצה לבדוק שהכל תקין שם. האופציה הנוספת היא ההוא.. המניפולטור. לא אכפת לי, שיצעק תוך כדי שאני אהבת חייו ושהוא רוצה לחיות איתי במושב עם 3 אוגרים וסממית, אני אדע שהכל חרטא. אם הוא יזדיין כמו בנאדם נורמלי ויוותר על החניקות והכאפות, ברוך הבא בצל קורתי. אבל אתם לא מרשים לי :) וחוצמזה, אחרי שהוא, כנראה, חסם אותי באפליקציה, זאת תהיה האמא של ההתרפסויות להתחיל לחזר אחריו.

אז back to square one.

או שלא.

יש את האקס הזה שלי.

הבוגדני, המניאק, והנוכח.

אנחנו ידידים, הוא הסיע אותי ואת החברה שלי לשדה"ת כשנסענו לזנזיבר, הגיע מאוחר לעבודה בשביל זה ואמר ש"על הזין, זה המעט שהוא יכול לעשות בשבילי". עכשיו הוא בודק לי אם מחפשים עובדים בעבודה שלו. אנחנו מדברים מדי פעם, בעיקר קשקושים סרי טעם, אבל סך הכל הקשר טוב. 

ובהתכתבויות האחרונות שלנו שקלתי להציע לו.

לא עשיתי את זה ממספר סיבות-

קודם כל, אני די בטוחה שהוא לא ירצה. הוא עוד טורח להזכיר לי מדי פעם בפעם, שחלילה לא יהיו אי הבנות, שאם הוא אומר שהוא מתגעגע אליי, זה אך ורק בקטע ידידותי והוא לא מעוניין שנחזור. גם אני לא, אבל הוא לא חייב להדגיש את זה כאילו אני מצורעת. הוא ממש מבקש ממני שאספר לו על הבחורים שאני יוצאת איתם, ושמח בשמחתי כשיש לי דייטים שניים. הלב שלו לא נצבט אפילו טיפה כשאני מספרת לו על ההתנסויות המיניות שלי, הוא אפילו מפרגן עליהן. היה אפשר לחשוב שבחור שלא קיבל פוסי לכל אורך מערכת היחסים שלו יקנא או יתעצבן קצת כשהוא ישמע שהאקסית שלו הפכה לזיינית על. אבל זה בדיוק העניין- לא אכפת לו. אני כלום בשבילו. אין לו רגש אליי מעבר לידידות, וגם לא אחת קרובה במיוחד. 

ואף על פי כן אני רואה בו מועמד פוטנציאלי לסייע בשחרור היצרים שלי.

Meaningless sex זה meaningless sex, נכון?

אבל הוא לא יסכים. לא מתוך איזה מניע אצילי כמו לא לסכן את הידידות שלנו או לא לפגוע בי ולנצל את מצבי הרגיש, אלא פשוט כי הוא לא נמשך אליי.

אבל אני עדיין מוצאת את עצמי נלחמת ברצון לשאול אותו. פוחדת שהוא יפרש את זה לא נכון, כאילו עדיין יש לי רגשות אליו או תקוות שנחזור, וגם פוחדת מהסירוב.

זו בכל מקרה מכה לאגו- בין אם ממנו או מהמניפולטור.

וגם ככה לא נשאר לי יותר מדי אגו, אז למי אכפת.

אתם בטח תציעו לי לפנות לטינדר ודומיו.

לא בא לי.

בא לי על סטוץ שלא מרגיש כמו סטוץ.

עם מישהו שיש לי קצת דיבור איתו.

שלא יגרש אותי אחרי שיסיים לתת עבודה.

שיהיה אפשר לשבת קצת, לשתות, אולי לעשן משהו.

אני לא מנסה ליצור פה רומנטיקה יש מאין, אבל למצוא איזה מישהו ברדיוס של 500 מטר ממני רק בשביל wham, bam, thank you ma'am זה הקיצוניות ההפוכה. אני עדיין לא שם. אולי יום אחד אהיה, כבר למדתי לא לפסול שום דבר לגבי עצמי, אבל כרגע אני עדיין צריכה את "חוויית היזיז" או וואטאבר. משהו כדי שזה לא ירגיש סליזי לגמרי.

אז גם טינדר לא.

ונגמרו לי האופציות.

נשארו רק שתי ההשפלות, האקס והמניפולטיבי, זו נבלה וזו טריפה.

או שכלום.