לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

פולניות נהנות פחות


לא הכל ורוד.

Avatarכינוי:  הפולניה

בת: 40

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2018

דאבל דייט


הסופ"ש האחרון היה לי סופשבוע פרוע.
שני דייטים ראשונים

עם שני בחורים שונים

ושניהם הסתיימו במיטה.

כן, לא התבלבלתם, אתם עדיין בבלוג של הפולניה.

וכן, גם אני ללא ספק הופתעתי מעצמי, ועוד יותר מההתייחסות שלי לכל המצב, שהיא לחלוטין easy going ולא מייחסת חשיבות רבה להשתלשלות האירועים. אני של לפני 10 שנים הייתה מתעבת את עצמי.

אבל כן.

כן.

הפכתי לבחורה זורמנית.


מן הסתם אם הדייטים היו הולכים לא טוב מבחינתי, זה לא היה מוביל לשם.

אבל כן יש ווינר.

דייט נאמבר טו.

זה שהיה אתמול.

זה שאני עדיין מקווה שיצור קשר.


פעם הייתי הכי פוריטנית ומיושנת,

קובעת נחרצות שסקס בדייט ראשון אומר שלא יהיה דייט שני.

ואולי אם ביום חמישי לא הייתי נכנסת למיטה עם דייט נאמבר וואן, אז גם מה שקרה בדייט נאמבר טו לא היה קורה,

אבל המציאות היא

שדייט נאמבר וואן הניח יסודות מוסריים ואתיים לסקס בדייט ראשון, כך שלאחריו, האופציה לכזה גם בדייט נאמבר טו הייתה פתוחה.

אתם יכולים פשוט לקרוא לי שרלילה.

אני פשוט גורסת ש-girls just wanna have fun.

אם האקס שלי היה שומע שזה נחשב fun מבחינתי, הוא היה מתפלפ.


ודאי תשאלו את האווייס- איך לעזאזל, עם כל המצב שלך?

שאלה לגיטימית מאוד,

והתשובה לה היא- תודה לאל על המחזור!

כן, אני במחזור, מה שאולי יסביר את האובר חרמנות שלי, ומתוקף זאת, כמובן שאופציה לסקס כהלכתו לא הייתה באמת קיימת למזלי, כי, כמו שהפיזיותרפיסטית של רצפת האגן קבעה לי נחרצות- "לא מכניסים כלום כל עוד כואב!"

הרי ברור לי שעד שהבעיה שלי לא תיפתר, כל ניסיון לחדירה לא רק מועד לכישלון, אלא גם עתיד להוביל לתוצאות הפוכות ובלתי רצויות.

אבל אפשר לעשות דברים אחרים.

ודברים אחרים עשינו 





אבל נתחיל מבראשית.


דייט נאמבר וואן היה ביום חמישי. את שני הבצ'לורס הכרתי ב-OKC, ועל סמך ההתכתבויות הראשוניות, דווקא בצ'לור נאמבר וואן עשה לי את זה יותר (דבר שהתהפך, כאמור, לאחר המפגשים עם שניהם). כבר בהודעה הראשונה שהוא שלח אליי באפליקציה הוא הציע, ואני מצטטת, awesome sushi date, זאת בהתייחס למשהו שכתבתי בפרופיל על אהבתי לסושי, ואחרי דין ודברים הוא אכן הזמין מקומות באיזו סושיה בתל אביב.לאחר שהוא אסף אותי, הוא החנה את האוטו בחניה של הבניין שלו, בטענה שהוא לא מתכוון לחפש חניה בתל אביב, ושגם ככה הבניין שלו קרוב לאותה סושיה. לאחר הסושי, בו שתיתי כוס יין, זרמנו לאיזה בר באיזור, שם שתיתי לונג איילנד ומרגריטה. כפי שאפשר להבין, הייתי אפויה. כשיצאנו משם, הלכנו, כאמור, לכיוון הבניין שלי, להבנתי כדי להגיע לאוטו, ומשם להסיע אותי לביתי.

אז זהו

שלא.

בעודנו מתקרבים לבניין, אני שמה לב שאנחנו חולפים על פני האוטו, ונכנסים לחדר המדרגות. שם הוא פתח את אחת הדלתות, והציג בפניי את הדירה שלו. אני, כמובן, הבנתי לאן זה הולך, והייתי צריכה לעשות חושבים איך אני מרגישה לגבי זה. הכל קרה מהר, ואני הייתי שיכורה, מה שהוריד משמעותית את רמת הלחץ שלי והעלה את רמת האדישות, והגעתי למסקנה, שוואלה, לא אכפת לי. הוא התחיל לנשק אותי, ותוך כדי להוביל אותי לחדר השינה, שם התחיל להתפשט, והפשיט אותי. הסברתי לו שאני במחזור, והוא חייך ואמר שאפשר לעשות דברים אחרים.

long story short, הוא גמר לי על הגב פעמיים. הכי מצחיק, שבכלל לא הרגשתי את זה, ושעה שהוא מפמפם לי את הגב, תהיתי מתי הוא כבר יגמור, כשלפתע הוא קם והלך להביא טישו, ואני הייתי בשוק כי לא הרגשתי דביקי בכלל חח. אחרי כל פעם כזאת הוא נרדם לאיזה רבע שעה-עשרים דקות, ואני כל הזמן הזה, שוכבת על הבטן בעיניים פקוחות, כשהזרוע שלו מעליי, תהיתי אם הוא מתכוון לישון עכשיו כל הלילה, ואם ברור לו שאני לא מתכוונת להישאר אצלו בדירה ורוצה לחזור הביתה.

כשהוא קם לאחר הפעם הראשונה, הוא מלמל שהוא מתלבט אם לנסוע או להזמין לי מונית, ואני נותרתי די ספיצ'לס. היה לי ברור שזה נובע מכך שגם הוא שתה, והתלבט אם לנהוג במצב כזה, ועם זאת, לא יכולתי שקצת להיעלב. זה נותן כזאת תחושה של דפוק וזרוק, למרות שזאת בכל מקרה התחושה, בדיעבד. הוא נרדם שוב, אך כשקם, לשמחתי, החליט להסיע אותי הביתה. מהרגע שהתלבשנו הכל חזר להיות חביב ואפלטוני כמו לפני כן, שיחות חולין בזמן הנסיעה, ונשיקה קטנה, אפילו לא צרפתית, כשהוא הוריד אותי בבית.

לאחר שהוא חזר לביתו הוא שלח לי הודעה שהיה לו ממש כיף, ומאז ועד רגע זה לא שמעתי ממנו. אני לא לחוצה או משהו, אפילו שהיה לנו קטע ביחד, ובכל מקרה ייתכן שהוא ייצור איתי קשר במהלך השבוע, אבל הוא פחות מעניין אותי, אחרי

דייט נאמבר טו.

(או "הדייט שבו הרגשתי כמו בייקר-צ'יק מגניבה")


בצ'לור נאמבר טו היה, לאורך כל הדרך עוד לפני הפגישה, הנלהב והעקבי מבין שניהם. וכשאני אומרת נלהב, אני מתכוונת נלהב באופן נונשאלאנטי.

שולח לי הודעות כמה פעמים ביום, וגם כשהשיחות נתקעות חוזר אחרי איזה שעה עם איזה נושא חדש, ואני לא חושבת שהיה יום שבו לא התכתבנו מאז התחלנו לדבר. עם זאת, מסיבה לא הכי ברורה, עד לפגישה הכי פחות התלהבתי מלהיפגש איתו. הוא ממש לא נראה לי אובר נלהב, ודווקא אהבתי את היחס, אבל משום מה הרגשתי שהשיחות בינינו נתקעות יותר מדי, ובעיקר, שאני לא במיטבי כשאני מדברת איתו, ולא הבנתי למה למרות זאת הוא חזר שוב ושוב והתעקש לשמר את השיחה, וזה מה שהוריד לי ממנו, כי אני לא יכולה להעריך מישהו שמחבב אותי, כשאני לא מחבבת את עצמי.

כשקבענו את הדייט הוא הבהיר שיש לו קטנוע והציע לאסוף אותי עליו, ואני חשבתי שזה מגניב, וזו הפעם הראשונה שבה ארכב על קטנוע/אופנוע, אבל, כמובן, דבר שהיה ברור לנגד עיניי היא העובדה שאני אצטרך לחבק אותו, עוד לפני שהתחלתי לנהל איתו שיחה. ואלמלא הדייט יום קודם לכן, שלחלוטין הוריד את העכבות שלי בכל הנוגע למגע פיזי בדייט ראשון, יכול להיות שהעניין הזה היה מרתיע אותי קצת, אבל באותה נקודה בזמן די זרמתי עם זה. כנראה עדיין הייתה עצורה בי אנרגיה מינית, ודווקא היה בא לי לחבק איזה גבר.

הוא קבע דייט אחה"צ שכזה, ורצה בכלל שנצא לאכול חומוס- גם משהו שקצת הרתיע אותי, ותהיתי אם לראות בזה קמצנות או לא. דייט אחה"צ בחומוסיה זה הכי קז'ואל ולא מחייב, ואני אחת שאוהבת להיות all out בדייטים, אבל תסמכו עליי שלא נתתי לזה לעצור אותי.


ואני לא יודעת איך להסביר את זה,

אבל מהרגע שהוא אסף אותי

ועד לרגע שהוא החזיר אותי הבייתה

כל הדייט הזה זרם, כמו שאף דייט שהיה לי בחיים לא זרם ככה, כולל הדייט הראשון עם האקס שלי.

זה היה דייט מהקטלוג, על פי הסטנדרטים שלי, מהווה בדיוק את איך שרק לפני ימים בודדים תיארתי את הדייט המושלם בעיניי לחברה בעבודה.

דייט מלא בצחוקים, פאן, אווירה קלילה וחברית, ואני פאקינג הייתי במיטבי! כל כך אהבתי את עצמי! הייתי שנונה ומצחיקה, גם הצחקתי אותו, והוא הצחיק אותי, והיו לי קאמבקים טובים לדברים שהוא אמר ובסך הכל הכל זרם כל כך טוב וטבעי, שזה הרגיש כאילו אנחנו מכירים אחד את השני שנים, ובחיים לא הרגשתי ככה בדייט עם אף אחד.

הדבר המוזר הוא, שהוא, לכאורה, לא בדיוק הטעם שלי. לא במראה, כי הוא די חמוד, אבל בהווי. הוא סוג של סטלן כזה, ואני לא סובלת סטלנים. אף פעם לא נמשכתי אליהם. אבל בו יש משהו אחר. הוא סטלן אינטיליגנט כזה, ואיכותי, ולא שטחי, ואפילו קצת ג'נטלמן (כמו שחברה שלי הגדירה אותו, לאחר שסיפרתי לה על כמה דברים שהוא עשה). דווקא הסטלנות היא זו שהקלילה את האווירה, ופתאום גם אני הפכתי להיות קצת זרוקה ליידו, ולא שנאתי את זה. אבל אני זוקפת הכל לעובדה שהוא הסיע אותי על קטנוע, ובכך אילץ, מייד על ההתחלה בטרם הכרנו ממש, מגע בינינו. זה היה כיף. הכל. הנסיעה, שבהתחלה הייתה לי קצת מפחידה, ואילצה אותי לחבק אותו קצת חזק יותר, כל התנוחה הזאת של לשבת ברגליים פשוקות מאחוריו, המהירות, הרוח... היה בזה משהו מאוד סקסי שמעולם לא משך אותי בעבר. חומוסיות כבר לא היו פתוחות בשעה שנפגשנו, אז נאלצנו לחפש מקום אחר. מצאנו מקום שבהתחלה חשבנו שהוא בית קפה קטן, אך התברר כסוג של בר-מסעדה קטנה כזו ודווקא באווירה ערבית-פיוז'נית מדליקה כזאת, אז את החומוס כן קיבלנו בסוף, רק שהוא היה חומוס עדשים. היו שם גם קוקטיילים, אז מיהרתי להזמין לי אחד, והוא הזמין בירה, והתברר שהוא בא כבר אפוי מהבית, אחרי שעישן ג'וינט מבעוד מועד. נזפתי בו על כך שלא השאיר לי, אז הוא שלף עוד אחד והתחלקנו, מה שעוד תרם לאווירת הצ'יל.

מפה לשם הישיבה במסעדה, שגם נמשכה איזה שעה, זרמה להפליא, מלא צחוקים, ללא שתיקות מביכות, אפילו היה קטע שהוא אמר שיש לי לכלוך על הפנים ואני לא התפדחתי בכלל, הוצאתי את המצלמה בפלאפון והתחלתי לנגב, ואז הוא בא והוריד לי בעצמו, וצחקנו על כך שעוד שניה הוא היה דופק סמוחטה על האצבעות ומתחיל לנקות לי, ואני בכלל לא הרגשתי שזה באיזה שהוא אופן הוריד מהסקס אפיל שאמור להיות בדייט, להפך, הרגשתי שזה רק הוסיף לאווירת הנוחות ההדדית, כאילו אין מחסומים, ואין מסכות, ואפשר להיות הכי טבעיים וזה סבבה.

כשיצאנו משם הוא שאל אותי מה בא לי לעשות עכשיו, ואמרתי לו שמה שבא לו, ואז, בעודי מתמקמת על הקטנוע, הוא הציע שנבוא לדירה שלו בבת ים, אם לא מפריע לי שהיא קצת מבולגנת. מייד חשבתי לעצמי here we go, אותו סרט כמו אתמול, ושוב עד כמה אני בעניין ואם לא מפריע לי שיומיים ברצפיות אני נכנסת למיטה עם שני בחורים שונים, והגעתי למסקנה שוואלה לא, לא אכפת לי, כיף לי, ולא הכל צריך להיות רציני כל כך. הוא שוב התנצל ושאל אם בטוח לא מפריע לי שהדירה מבולגנת, כי לא חייבים, אבל אני, שכבר התרגלתי לעובדה שאני הולכת לזרום איתו, אמרתי שהכל בסדר, ונסענו.

הפעם, בנסיעה, היו קצת הבדלים מהנסיעה הקודמת. אחרי שכבר ישבנו ודיברנו והיינו בדרך לדירה שלו, כבר הרגשנו קצת יותר בנוח, ובעצירות ברמזורים הוא ליטף לי את הברכיים, כאילו כדי לנסות לחמם אותן (לבשתי ג'ינס קרעים), ושפשף לי את כפות הידיים שחיבקו אותו, גם, לכאורה, מאותה סיבה. ואני אהבתי את זה. רק חיכיתי לעוד רמזור כדי שיעשה את זה שוב. הגענו לדירה, בה הוא גר עם שותף, והתיישבנו בסלון. הוא הדליק לנו ג'וינט, ושאל אילו סדרות בא לי לראות. אוקי. מעניין. ואני לתומי חשבתי שבאנו לכאן כדי להזדיין, אבל שוב הוא הפתיע אותי לחיוב. כזה חמוד, רוצה לראות איתי סדרות! זה ברפרנס להתכתבויות שלנו, בהן הוא שאל אותי אם ראיתי כל מני סדרות, ואו שלא הכרתי אותן, או ששמעתי עליהן אבל לא ראיתי או שראיתי רק פרק-שניים, ונבוכותי מאוד מהעניין. אמרתי לו שעכשיו ככלל, כל פעם שהוא רוצה לשאול אותי אם ראיתי איזו סדרה, שיצא מנקודת הנחה שלא. בינינו, את הסדרות הייתי רואה תמיד עם האקס, זה היה בילוי קבוע שלנו לפני שהוא התחיל להיות בוגדני ומניאק, אבל לא דוחפים את האקס לשיחות בדייט ראשון, אז לא יכולתי להסביר לו למה אני כבר לא רואה. הוא הציע ריק ומורטי, שראיתי שני פרקים וחצי עם האקס בתקופת הביניים שבה התלבטתי אם לקבל אותו בחזרה אחרי הפרידה הראשונה, ולא הבנתי על מה ההתלהבות. אנשים יקרים, במחילה מכבודכם, מה לעזאזל אנשים מוצאים בסדרה הזאת? אני רוצה להאמין שהיא פשוט משתפרת בפרקים ובעונות היותר מתקדמים, אבל נכון לאותם שניים וחצי פרקים, לא עפתי בכלל. וזה נכון גם לאחר שהשלמתי גם את החצי פרק השלישי עם מר בחור אתמול. עברנו לחדר שלו, ולפני שהוא שם את הפרק, הוא הראה לי כל מני סרטונים מצחיקים ביוטיוב, סקצ'ים וכאלה, וכל כך אהבתי את זה! בשום שלב הוא לא משך לכיוון סקס, הוא היה הכי חביב ולא לוחץ אוור, פשוט ישב איתי לראות דברים מצחיקים במחשב. יותר טוב מזה?? אחרי שהפרק של ריק ומורטי נגמר, הוא שם כמה קליפים עם טוויסטים מצחיקים, ובזמן שצפינו, הוא מלמל שאם אני עייפה אני יכולה לעשות לו מסאז', וזה בטוח יעורר אותי. צחקתי ואמרתי לו "מה אתה אומר? נראה לי עדיף שאתה תעשה לי מסאז'". הוא אמר שאין לו בעיה, אם זה בסדר מבחינתי (כל הצ'ק אינים האלה אם זה בסדר מבחינתי, אם אני מסכימה וכל זה, היו כל כך חמודים בעיניי ורק עשו לי את זה יותר). בהתחלה התלבטתי, אחרי הישיבה החברית הזאת מול סדרות וסרטונים לא ידעתי אם אני מוכנה כבר שנעבור לקטע הפיזי, אבל בסוף אמרתי שכן. הורדתי את הז'קט שלי ונשכבתי על הבטן, והוא, בהתחלה, כזה חמוד, אפילו לא התיישב מעליי, אלא עשה לי מסאז' בצוואר ובגב מהצד, וג'יזס פאקינג קרייסט, זה היה המסאז' הכי טוב שעשו לי בחיים!! וואו! הוא היה מדהים, באמת, אני לא הפסקתי להגיד לו כמה שהוא טוב בזה, והוא צחק ואמר שהוא יודע, אני לא מתפלאת, בטוח הוא קיבל את הפידבקים האלו מעוד בחורות, אבל באמת, הבחור יודע לעבוד עם הידיים. בהדרגה, לאחר שהוא קלט שאני גונחת מעונג, הוא כבר הרשה לעצמו להתיישב מעליי, והפעם לעבור גם על הרגליים, ולאט לאט גם ברפרוף על התחת, ולהכניס ידיים מתחת לחולצה בזמן שהוא מעסה את הגב, לעבור ברפרוף מעל החזיה אבל לא לעשות שם כלום, כזה תמים ולא לוחץ, רציתי למות. הוא עבד עליי כמה דקות מושלמות, וכשסיים, נשכב לצידי, והסתכל עליי. הסתכלתי עליו, והתנשקנו, הנשיקה הכי סוערת שהייתה לי. מלאת תשוקה וכייפית. ואז הוא כבר התחיל תוך כדי לעבור לחזה וכו', והמשכנו לעשות את מה שאפשר לעשות כשהבחורה במחזור. ויש לו גוף.. חח וואו.. לא יכולתי להפסיק לגעת בו. והוא היה כזה עדין וחמוד ולא אגרסיבי.. וזה היה השילוב של האלכוהול והוויד והחרמנות הטהורה, שנראה לי שאם לא הייתי במחזור, וסטיבוליטיס או לא וסטיבוליטיס, הייתי זורמת איתו. הוא הודה שלוקח לו זמן לגמור אז הייתי צריכה לעבוד קשה חח, אבל הוא העריך את זה. ובניגוד לבחור מחמישי, הוא לא נרדם אחרי שהוא גמר, אלא מייד הציע לי להיכנס להתקלח, וגם כששבתי מהמקלחת לא מצאתי אותו בחלום העשירי. הוא אפילו שאל אם בא לי משהו לשתות או איזה אפרופו או משהו, וכשסירבתי, הציע עוד ג'וינט. הוא נראה גמור מעייפות, אז אמרתי לו שזה בסדר, אני לא אעלב, הוא יכול פשוט להחזיר אותי כדי שהוא יוכל ללכת לישון, אבל הוא אמר שמה פתאום, הכל בסדר, והזמין אותי לסלון לעשן. ישבנו, והוא ליטף לי את הברך, עשינו איזה סמול טוק, וכשסיימתי את הג'וינט קמנו, והוא הציע לתת לי מכנסיים מיוחדים לנסיעה כדי שלא יהיה לי קר ברגליים. חייכתי ואמרתי שאין צורך, מקווה בסתר הלב שהוא יחמם לי את הרגליים ברמזורים כמו קודם. בשלב מסויים בנסיעה הוא משך את הידיים שלי כאילו כדי שיחבקו אותו יותר חזק, ובעוד שזה ממש לא הפריע לי, תהיתי אם הוא עשה את זה מסיבות בטיחותיות, או רומנטיות. כשהגענו לבניין שלי, הוא ירד מהקטנוע והוריד את הקסדה, ואני ציפיתי לעוד נשיקה טובה, אבל להפתעתי, הוא רק חיבק אותי- חיבוק חזק וממושך- אבל עדיין רק חיבוק.

ואני לא הבנתי.


ועד עכשיו אני לא מבינה.


כי הוא לא יצר קשר כל היום.

ולצערי הרב, בגלל כל הסאגה איתו, למרות שעם בצ'לור נאמבר וואן לא ממש מזיז לי שהוא לא יצר קשר וגם לא אם לא ייצור (וזה לא כי היה דייט רע או משהו, הוא פשוט לא היה טוב כמו זה עם בצ'לור נאמבר טו), איתו זה מזיז לי. ואני חשבתי שאני נונשאלאנטית. כל כך התגאיתי בעצמי אחרי דייט נאמבר וואן שלא מזיז לי אם ייצור קשר או לא, ולא מזיז לי שהיה בינינו קטע מיני, ושאני לא מרגישה מנוצלת, ושהכל טוב, אני בעצמי קצת מחפשת את החוויות האלו, והייתי בטוחה שגם אם יקרה משהו כזה בדייט נאמבר טו, אני אהיה נונשאלאנטית באותה מידה, ואקח את זה הכי באיזי, ואתייחס לזה כעוד חוויה באוסף, אבל לא. וזה לא שהתאהבתי בו- ממש לא, כאמור, הוא לא ממש הטעם שלי, אני בדרך כלל אוהבת בחורים יותר מסודרים ורציניים, וגם כל הקטע עם הקטנוע, זה נחמד בשביל דייטים פה ושם, אבל כמשהו קבוע זה לא יהיה נוח, ואמא שלי בטוח לא תאהב את זה, אבל..

כסעמק.

משהו שם 

עשה לי את זה

וזה מעצבן אותי

כי אני מאבדת שליטה.

ולא, אני לא מרגישה מנוצלת, ואני מבינה שזה חלק מהעניין, וגם חלק מהסיכון כשנכנסים למיטה בדייט ראשון, ואני ידעתי למה אני נכנסת.

אבל

בא לי

לכל הפחות להשתעשע איתו קצת

עכשיו כשכתבתי את הפוסט

עם כל תיאור באה פנטזיה

עלה החשק לעשות את זה שוב

והיה לי כיף איתו

מכל הבחינות

זה היה דייט מושלם

ובא לי עוד פעם.

ממש.

וכן

אני ממש אתבאס אם הוא לא ייצור קשר.

אתבאס, ואמשיך הלאה,

אבל אתבאס nonetheless.


אז

בואו נקווה שהוא יצור קשר.

נכתב על ידי הפולניה , 17/3/2018 18:09  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הארנב הרוסי ב-25/3/2018 19:02
 





43,603
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפולניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפולניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)