ד. לעולם שבחוץ

באחד הביקורים האחרונים שלה פה, שהם די רבים בגלל העזרה שהיא נותנת לט. עם הבנות, יצא לי לשוחח קצת עם חמותי בנושאי פוליטיקה. אני לא יודע במי היא תומכת בדיוק מבחינה פוליטית, אבל היא לא בדיוק תומכת של ראש הממשלה נתניהו.

בכל מקרה, אמרתי לה שלדעתי, אין סיגוי שמישהו אחר ירכיב ממשלה בבחירות הקרובות (ואני לא יודע מה יהיה בהמשך). הבעיה היא פשוטה. יש גוש של תומכי ראש הממשלה נתניהו, שהוא די מוצק והומוגני, אבל הגוש של המתנגדים לו הוא כל כך לא הומוגני, שלמעשה תרכובת כזאת לא תוכל להתקיים או להצליח להתקיים לאורך זמן בלי להתפוצץ. עם כל הכבוד, אני לא רואה קואליציה אחת יציבה שתוכל להכיל בתוכה גם את "ימינה" של נפתלי בנט, גם את מרצ, וגם את "יש עתיד" של יאיר לפיד. שלא לדבר על כך ששיתוף של שלושת המפלגות הללו, יחד עם "תקווה חדשה" של גדעון סער, עדיין לא יספיק להקמת ממשלה, גם אם נצרף את "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן. כלומר, יהיה צורך לכאורה לפחות לשתף את המפלגות החרדיות או את המפלגות הערביות בקואליצית "רק לא נתניהו" שכזאת, מה שאני לא רואה קורה בגלל מתחים פנימיים חזקים מדי בין הגורמים השונים בסיטואציה כזאת. 

מה שאני מעריך שיקרה בפועל, הוא שנתניהו יוכל להקים ממשלה באופן הבא: לגוש של הליכוד, החרדים ומפלגת "הציונות הדתית" יהיו כ-50 מנדטים, אולי קצת פחות, נפתלי בנט ו"ימינה" יצטרפו מה שיביא את התמיכה של נתניהו לכ-57-58 חברי כנסת, ואז מה שיקרה בפועל הוא שלפחות חלק אם לא מרבית אנשי "תקווה חדשה" של גדעון סער, אם לא הוא עצמו, יחליטו שצריך להביא ליציבות שלטונית ואי אפשר להיכנס לסחרור של מערכת בחירות אחת אחרי השניה ומתוך "גילוי אחריות לאומית" הם יצטרפו לממשלה בראשות נתניהו בתמורה לתפקידי שר ותפקידים בכירים נוספים ואולי הבטחות להתחשבות ולשינויים מסויימים שאותם יציגו כהצלחה, וכמניעה מנתניהו להשיג את מטרת העל שלו, אבל בפועל יאפשרו לו להמשיך את שלטונו בדרך שהוא רוצה ובשלב שהוא יחליט לפרק את הממשלה, בדיוק כמו שקרה במערכת הבחירות האחרונה עם "כחול לבן". האופציה האחרת תהיה מערכת בחירות נוספת, במה שנדמה שמכניס את המדינה לסוג של לולאה אינסופית של בחירות, שכנראה תנאי העצירה שלה יהיה שנתניהו מקבל את הקואליציה שהוא רוצה או שהוא מקבל פסק דין במשפט שמונע ממנו חד משמעית להמשיך לכהן בראשות הממשלה.