ד. לעולם שבחוץ

במסגרת החזרה החלקית לשגרה, אתמול אחרי העבודה שבתי לראשונה אחרי זמן רב לביקור בספריה העירונית. היו לי בבית ספרים שהמתינו עוד מלפני הסגירה להחזרה, וסוף סוף חזרו לספריה, וגם שאלתי לא מעט ספרים חדשים. האמת היא, שאולי מכל הסגירות והסגר, מלבד בית הכנסת שגם לו נמצא פתרון חלופי ולא ממש מספק, הכי חסרו לי הביקורים בספריה. נכון, לא חסר לי חומר קריאה, ויכולתי להזמין ספרים חדשים לקניה דרך אתרי האינטרנט של חנויות הספרים, ואף עשיתי זאת לפחות פעמיים, אבל עדיין זה לא היה אותו הדבר כמו החוויה של הספריה, המפגש עם הספרניות שהפכו עם השנים לידידות, השיטוט בין מדפי הספרים העמוסים, וגם ההרגל של שנים רבות, בערך מגיל 5 או 6 של ביקור שבועי לפחות, מלבד במקרים חריגים, היו חסרים לי מאד. 

קצת להפתעתי, יצאתי אתמול עם מספר רב יחסית של ספרים ששאלתי, חלקם עבור אמא שלי וחלקם עבורי, ויש גם כמה שאולי שנינו נקרא. ואני רק מקווה שנוכל בשבוע הבא לחזור לשגרת הביקור השבועי בספריה, כמו שהיא מתקיימת כבר שנים רבות.