ד. לעולם שבחוץ

ביום חמישי בבוקר, כבר הצלחתי לקבל רשמית את "התו הירוק" באפליקציה, לא שיש לי כרגע יותר מדי מה לעשות איתו. בכל מקרה, זה כבר אפשר לי ללא חשש, ללכת החל מיום חמישי בערב, לבית הכנסת. בכניסה לבית הכנסת, היות שנרשמתי מראש, לא באמת בדקו את אישורי החיסון, ורק שמעתי שהתנצלו בפני אדם אחד שדווקא הרבה פעמים ראיתי אותו בבית הכנסת גם אם הוא לא מהחברים הקבועים שלא נתנו לו להיכנס והסבירו את זה במגבלת מספר המקומות, שמותר לתפוס עד 50% מהמקומות. 

כשיצאנו מבית הכנסת לאחר קריאת המגילה בליל פורים, דווקא המתינה לנו הפתעה מאד לא נעימה. מישהם החליטו לערוך מופיע זיקוקים באמצע הרחוב שבו נמצא בית הכנסת, ובו גרים ההורים שלי. פתאום רגע לאחר סיום קריאת המגילה שמענו קולות נפץ עזים למשך דקות ארוכות וכשיצאנו ראינו שהפעילו מופע זיקוקים שלא היה מבייש את יום העצמאות בתקופות הטובות, ואפילו עולה עליו. אני פחדתי מאד מהתגובה של הבנות לרעש העוצמתי (הן היו בבית של ההורים שלי שנמצא באותו הרחוב, יחד עם ט.) אני לא מבין את מי שעושה דבר כזה באמצע הרחוב, מן הסתם ללא אישור של שום גורם רשמי, (אם היה אישור של גורם רשמי אני מאמין שהייתה נוכחות לפחות של כיבוי אש באזור, אם לא של משטרה וגם זה לא היה)

לאחר מכן, הגעתי לבית של ההורים שלי, כדי לגלות שהן לא התרגשו מהרעש, לאחר מכן, נכנסתי יחד עם ט. לשכנה של ההורים שלי שלא הלכה לשמוע את קריאת המגילה בבית הכנסת, וקראתי לה ולבת שלה שמתגוררת איתה וכמובן גם לט. את המגילה מתוך מגילה כשרה שיש לאבא שלי. לאחר מכן, נסענו לתת משלוח מנות לרב של ט. שמנהל את בית חב"ד בשכונה אחרת בעיר. לאחר מכן לקחנו את הבנות הביתה מהבית של ההורים שלי ושבנו הביתה.

ביום ששי, יום הפורים, בבוקר, הלכתי לבית הכנסת, ולאחר מכן למספר סידורים בעיר, וכשחזרתי קראתי לט. שוב את המגילה בבית, שוב מתוך המגילה של אבא שלי. בסך הכל, כשהסתובבתי קצת ביום ששי, כן אפשר היה להרגיש את אווירת פורים, גם אם היא הייתה קצת שונה. ראיתי לא מעט ילדים עם תחפושות, אנשים הסתובבו עם משלוחי מנות, וברחוב של ההורים שלי וגם ברחוב שלנו עברו "משאיות שמחה" מטעם המועצה הדתית שבהן שרו וניגנו, וגם מבתים פרטיים שמעתי פה ושם מוזיקה חזקה יחסית שהגיעה עד אלינו. מה שמעניין אולי קצת, ששמתי לב שאחת הבנות שלי, ששכבה לידי במתקן המכונה "טרמפולינה" מאד נהנתה מהמוזיקה שהגיעה מהבניין שמולנו. היא הייתה לא שקטה חלק גדול מהזמן, אבל כשהמוזיקה התנגנה היא דווקא הייתה שקטה. אני שם לב לזה הרבה פעמים ששמנו לה מוזיקה מהטלפון שלי או של ט. וזה באמת מאד מרגיע אותה. 

בליל שבת, הלכנו לראשונה אחרי הרבה זמן לארוחה אצל ההורים שלי, וגם זה היה ממש נחמד לחזור לזה. סידרנו לבנות "לול" אצלם כך שהן ישנו לצידנו כשאנחנו ישבנו לארוחת שבת. בשבת גם שבתי לתפילות בבית הכנסת באופן מלא, כאשר כבר רבים מאד מהמתפללים הקבועים מגיעים, ויש איזו תחושה של חצי חזרה לשגרה, גם אם עדיין יש מסכות ויש "קפסולות" בתוך בית הכנסת, ואני רק מקווה שנוכל לחגוג את הפסח בכל זאת כמו שצריך למרות הדיבורים החוזרים על כל מיני הערכויות.