מחסום כתיבה לא ברור תקף אותי בתקופה האחרונה. ודווקא היה על מה לכתוב. על הבחירות ותוצאותיהן שעדיין לא ברורות ונראה שהסיכוי הטוב ביותר הוא למערכת בחירות נוספת, על חג הפסח שעבר עלינו ורק היום אנחנו כבר לאחריו, על כל מיני דברים שקשורים לחיים האישיים והמשפחתיים שלי, ועוד ועוד. אבל נתקלתי כאילו במן מחסום כתיבה כזה, שמנע ומונע ממני לכתוב כאן עד עכשיו.
ואולי בכל זאת, אכתוב כמה מילים על כל דבר. המצב הפוליטי שאנחנו נמצאים בו, מורכב מאין כמוהו. מחר יחלו ההתייעצויות לקראת החלטת הנשיא על מי תוטל מלאכת הרכבת הממשלה, ועדיין לא ברור מי זה יהיה, ואיזו מן ממשלה תקום כאן.
אישית, הייתי מעדיף ממשלה גם אם לא תהיה בדיוק לרוחי, ובלבד שתהיה ממשלה יציבה שברור לאן היא הולכת. כרגע הברירה היא בין ממשלה בראשות נתניהו, בתמיכה חלקית או מלאה של התנועה האיסלמית, דבר שלא נשמע הגיוני בעליל, התלויה באיתמר בן גביר ובאבי מעוז יו"ר תנועת "נועם" מצד אחד ובראש התנועה האיסלמית מנסור עבאס מצד שני, לבין ממשלת טלאים של כל אלו שמגדירים את עצמם כאנשי "רק לא" עם או בלי תמיכת הרשימה המשותפת הערבית ואולי גם התנועה האיסלמית. שם גם לא ברור, לפחות בשלב זה, מי ינהיג את הממשלה, לפחות לא בשלב הראשון כי אולי ידובר שוב על רוטציה, ולא ברור איך ממשלה כל כך לא הומוגנית תוכל לקבל החלטות ברורות ומעשיות.
אישית, ברור לי איזו ממשלה הייתי רוצה לראות כאן, אבל הבעיה היא האגו של המנהיגים. הלוואי והיה אפשרי, מבחינתי, שגדעון סער, ואולי בני גנץ, או הטוב ביותר שניהם, כי זה יאפשר להוציא החוצה את איתמר בן גביר לדוגמא, יבלעו את כבודם, ויבינו שבעת הזאת, מה שחשוב הוא ממשלה יציבה ויחסית הומוגנית, ויבחר להצטרף לממשלה תחת בנימין נתניהו. ממשלה כזאת, שמן הסתם נפתלי בנט יוכל להצטרף אליה די בקלות, ולהקים ממשלה הומוגנית, יציבה, וכזאת שתוכל להמשיך ולנווט את מדינת ישראל ולא להתנהל כממשלת שיתוק כפי שהממשלה הנוכחית התנהלה בחודשים האחרונים. שום פתרון יצירתי אחר, לא יכול להחזיק בדרך למערכת בחירות נוספת. שוב, בהינתן העובדה שבנימין נתניהו לא מוכן לוותר על תפקידו. הרי מבחינה מדינית אין הבדל מהותי בין אנשי הליכוד ונתניהו לאנשי המפלגות הללו, מבחינה כלכלית גם ההבדלים לא מהותיים, ואפילו במה שנוגע ליחסי דת ומדינה, אני בהחלט מאמין שאפשר להגיע להסכמות בקלות. נכון, יהיו מאוכזבים רבים בין מצביעי סער וגנץ, אבל בפועל אני בספק רב אם במערכת בחירות נוספת שתי המפלגות הללו תשחזרנה את מה שקיבלו בבחירות הללו, כך שלמנהיגיהן יש בעיקר מה להפסיד.
נכון, כתבתי זאת לא פעם בעבר, הייתי שמח לראות את בנימין נתניהו מפנה את כסא ראש הממשלה, אבל חשובה לי יותר המדיניות, ואני חושב שממשלה כזאת תוכל למשול בהצלחה ולנהל מדיניות סדורה וברורה, ולא להיתקל במהמורות על כל צעד ושעל.
ומענייני הפוליטיקה לענייני חג הפסח. חג הפסח עבר בצורה מאד נחמדה, למרות החיבור של השבת והחג בחג הראשון שהיה לא קל. י. ול. הגיעו עם הילדים לחג, וניצלנו את ערב החג לעשות תמונות משפחתיות שעדיין לא יצא לנו לעשות ממש כאלו מאז שהבנות נולדו. עכשיו יש לנו סדרת תמונות ונוכל להתחיל לבנות עבורן אלבום תמונות וגם לתלות תמונה משפחתית על הקיר בבית.
ברוב ימי החג חילקנו את הארוחות בין הבית של ההורים שלי לבית של ההורים של ט. בבית שלנו לא הכשרנו לפסח ודאגנו למספר דברים בסיסיים בלבד.
לבנות, זו הייתה הפעם הראשונה להגיע לבית של הסבא והסבתא שלהן מצד האמא, כאשר להורים שלי אנחנו הולכים כל יום ששי לארוחת ליל שבת וגם בשבת בבוקר הרבה פעמים.
לגבי העניינים האישיים, כנראה שבכל זאת אשמור אותם לעצמי. אולי גם בגלל זה לא כתבתי כאן כל כך הרבה זמן, כי הרגשתי לא נוח לכתוב על העניינים הפרטיים והאישיים הללו, אבל לא הרגשתי שאני יכול להתנתק ולכתוב כאן על דברים אחרים.
שיהיה לכולנו קיץ בריא ומוצלח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
