ד. לעולם שבחוץ

אני לא עוקב בסדירות אחרי אתרי האינטרנט והעיתונים, אבל כן משתדל לראות ולצפות עדכונים שונים בנושאים החדשותיים. בכל מקרה, בכל הנושא של האסון שאירע במירון, בולט לי דבר אחד שלא ראיתי בינתיים, ואני מניח שאילו היה כזה, הייתי נתקל בו באופן בולט יחסית. מדובר בתגובה לאסון מצד פוליטיקאים חרדים. השתיקה הזאת שלהם, רועמת לדעתי, כי במקרים אחרים של התנהלות שלטעמם לא ראויה וקשורה לציבור שלהם, הם הראשונים להגיב ולתקוף. מצד שני, גם לא ראיתי תגובות של פוליטיקאים שאינם מהממשלה לאירוע. התגובות היחידות שראיתי היו של ראש הממשלה והשר לבטחון הפנים.

ואני חושב שזה מאד מעניין, כי אני חושב שיש לזה שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה, היא דווקא לחוסר התגובה של פוליטיקאים, והוא החשש להרגיז את הציבור החרדי והפוליטיקאים שלו בתקופה הנוכחית, עם הנסיונות להקמת ממשלה. והסיבה לחוסר התגובה של הפוליטיקאים החרדים, היא שהאסון הזה קרה בעיקר בגללם, ובגלל מנהיגי הציבור שלהם. ברור לכולם כי כל נסיון להגביל את כמות הנכנסים, גם בשל הקורונה, גם מסיבות אחרות וגם מרצון למנוע אסון, נחסם על ידי הפוליטיקאים החרדים. גם כל נסיון להסדיר את המקום, דרכי הגישה והסדרת הכניסות והיציאות, נתקל במכשולים פוליטיים רבים, וזה ידוע לא מהשנה האחרונה.

כבר גיניתי כאן בעבר לא פעם את הפוליטיקאים ועסקני הציבור החרדי, לצד שבחים שחלקתי להם כאשר הגיעו להם. אין ספק שמדובר באנשים שיודעים לעבוד, יודעים לעשות פוליטיקה כהלכתה ולהשיג לפחות את מה שנדמה להם שאלו האינטרסים שלהם, אבל נדמה שכאן הם נאלמו דום, ולא רק בגלל ההלם מהאסון, אלא הם יודעים שאי אפשר להגיד שידיהם לא שפכו את הדם הזה.