ד. לעולם שבחוץ

ביקש ממני מגיב לגתוב פוסט על הממשלה החדשה, שאמורה להיות מושבעת ביום ראשון. האמת היא שאני לא יודע מה לאמר, שלא כתבתי כבר. נקודת המוצא של המגיב הייתה שיהיה לי מה לאמר כאדם דתי. אולי בנושא הזה אני אפתיע ואומר שדווקא כאדם דתי אני הכי פחות מוטרד. אני לא באמת חושב שהממשלה הזאת תעשה צעדים מרחיקי לכת, למרות ההצהרות הראשוניות. 

הבעיה העיקרית שיש לי עם הממשלה הזאת, היא כמו שכבר כתבתי, ההטרוגניות שלה. אמנם הייתה הסכמה לכאורה להימנע מכל הנושאים השנויים במחלוקת, אבל זה בעצם אומר שזו ממשלת שיתוק. ממשלה שלא תוכל באמת לקדם שום מהלך. בוודאי כשזו ממשלה שתלויה בכל אצבע ואצבע בכנסת, וכל ח"כ יוכל לדרוש דרישות משל עצמו. בקיצור, במקום ממשלה יציבה, נקבל ממשלת כיבוי שריפות, בלי יכולת אמיתית לקדם מהלכים.

עם זאת, דווקא בתחומים הקרובים ללבי, לפחות לפי הצהרות קדם הקמת הממשלה יש מקום לתקווה, לא שאני מאמין שהמהלכים יבוצעו, אבל הלוואי ויבוצעו. למשל, העברת האחריות על החינוך לגיל 0-3 למשרד החינוך ממשרד התמ"ת, מה שאומר שתהיה הכרה בכך שמעונות היום הם מוסדות חינוך לכל דבר, ולא רק פתרון שמאפשר להורים לצאת לעבודה. עוד יותר חשוב מזה, ובאותו הקשר, אבל שוב, אני לא מאמין שזה יתממש, היא האמירה לפחות שאותו חינוך בגיל 0-3 יוגדר כחינוך חינם. המשמעות של זה, היא שאמנם גם החינוך חינם הוא ממש לא חינם, אבל בכל זאת, סביר להניח שאם זה יתממש, העלות תהיה לכל היותר של מאות שקלים בחודש בממוצע, במקום אלפי שקלים שעל ההורים לשלם היום גם במעונות המפוקחים. כאבא לשתי בנות שרשמנו אותן למעון יום לשנה הבאה זו תקווה חשובה מאד. יש מקום לתקווה מבחינתי גם בתכניות לגבי מחירי הדיור. זה דווקא אחד התחומים שבהם יש סיכוי שהממשלה הבאה תוכל לעשות משהו, וגם זה תחום שמאד חשוב לי כרגע.

בענייןים ה"גדולים" כמו שאמרתי, אני לא חושב ברצינות שהממשלה הזאת תביא שינוי רציני. הפערים בין חלקיה משמעותיים מדי, ולא יאפשרו קבלת החלטות מהותיות. ואולי זו הבעיה הגדולה ביותר. אני לא חושב שיש מישהו שחושב ברצינות שזו ממשלה יציבה, ודווקא עכשיו הדבר שאנחנו הכי זקוקים לו הוא ממשלה יציבה, ולא משנה מאיזה צד ומי עומד בראשה.