ד. לעולם שבחוץ

מפעם לפעם קופצות בדף הפייסבוק שלי כתבות שונות. משום מה, אני כנראה נחשב ליעד מועדף של כתבות של "הארץ", ו"the marker" שרובן סגורות לקריאה למנויים בלבד, ולעתים נדירות אני יכול לקרוא כתבה מלאה. למרות זאת, ברוב המקרים, בתגובות מפרטים מעט על התוכן של הכתבה, ובכלל מהתקציר המוצג אפשר לפעמים לראות דברים מעניינים למדי. 

כתבה שקפצה לי היום, עוסקת בנושא שמעניין אותי מכמה כיוונים. הכתבה עסקה במסעדה שיש בנס ציונה, ומגישה מנות ממה שמכונה "בשר מתורבת". מדובר בבשר שמגודל במעבדה במקום בשר מן החי. והרעיון הזה, מעניין אותי, בעיקר מבחינה יהודית דתית. אני לא נתקלתי עדיין בהתייחסות לנושא של גורמי הלכה, אבל יש כאן כמה נקודות מאד מעניינות מבחינה זו.

נקודה ראשונה היא האם הבשר הזה יכול להיחשב לכשר, ומה התנאים שיהפכו אותו לכשר. מצד אחד, לכאורה ברור שאם מדובר בבשר שהופק מעוף או מבהמה כשרה, נראה שהוא יוכל להיחשב ככשר, אבל מצד שני לא ברור האם הבשר הזה, שלהבנתי מופק בשלב זה מרקמות של בעלי חיים, אינו בגדר של "איבר מן החי", ואולי זה תלוי בגודל הרקמה שנדרש כדי להפיק ממנה את הבשר, כי אם זה פחות מכזית אין איסור של "אבר מן החי" מבחינה הלכתית. השאלה השניה המעניינת לא פחות, היא במידה וזה עומד בתנאי הכשרות מבחינת זה שזה לא נחשב כ"אבר מן החי", האם בשר שהופק בצורה זו בכלל נחשב לבשר מבחינה הלכתית? כלומר, האם המעמד שלו זהה לבשר לכל דבר מבחינת דיני בשר וחלב? גם זו שאלה לא פשוטה וברורה. מצד אחד לכאורה יש כאן בשר לכל דבר, כי זה מופק מן החי, גם אם מדגימה בלבד של רקמה חיה. מצד שני, אולי זה לא ייחשב לבשר כיוון שאין בדגימה הבסיסית כמות הראויה לאכילה? ברור שלפחות בשלב הראשוני, לפני שדברים כאלו יהפכו לנפוצים ורגילים, יהיה איסור לכאורה על אכילה של בשר מסוג זה עם חלב ולו רק בגלל מראית עין, אבל בשלב מאוחר יותר כשזה יהיה נפוץ זו כבר שאלה, וכן לגבי ההפרדה וההמתנה של שעות לאחר אכילת בשר מסוג זה לפני אכילת מאכלי חלב. 

האמת היא שגם לגבי תחליפי בשר טבעוניים שקיימים כבר היום, יכולה להיות, או ליתר דיוק יש אותה שאלה לגבי בשר וחלב. מצד שני, בעניין הזה זה קל יותר להגיד שלא אמורה להיות בעיה, כיוון שברור שלא מדובר בבשר ממש, ויש רק את העניין של מראית עין לפיו כנראה צריך יהיה להימנע מלאכול תחליף בשר כזה עם חלב ממש, אבל לא יודע אם יש צורך לשמור על הפרדה לפני אכילת חלב לאחר אכילת מאכל כזה, אולי רק לא באותה סעודה, כיוון שאז אין בפועל אפילו מראית עין. 

מה שבטוח הוא שהפיתוחים המדעיים החדשים, מעלים אתגרים חדשים גם מבחינה הלכתית, ופוסקי ההלכה יצטרכו לתת עליהם את הדעת בעתיד. 

ומהעניין הזה, לעניין אחר לגמרי. אתמול בחדשות, שודרה כתבה שעוסקת בהתנהלות של בני הנוער בחופשה באילת. הכתבה, כדרכה, שלילית מאד, מציגה התנהגויות לא ראויות כמו שתיה ועישון סמים על ידי בני נוער, התנהגות מינית לא ראויה, אמנם בעיקר מילולית אבל יש להניח שגם פיזית, ועוד ועוד. בערך כל שנה אפשר לעשות כתבה כזאת, ולכאורה אין כל חדש תחת השמש. מה שקצת מרגיז אותי יותר, הוא לקרוא תגובות לכתבה כפי שהופיעו באתר האינטרנט של חברת החדשות. 

באופן אולי לא מפתיע, חלק גדול מהמגיבים בחרו להדגיש את "עליונותם". יש לא מעט שתלו את העובדה ב"מערכת החינוך החילונית הריקנית", יש מי שהגדירו את בני הנוער ככל הנראה, אבל סביר יותר שאת בני מפחתם כ"ביביסטים" למרות שבכתבה ובתוכן אין כל קשר לפוליטיקה, ועוד ועוד. 

אז אני רוצה להגיד דבר כזה. אני בעצמי בוגר מערכת החינוך הממלכתי דתי, יש לי היכרות קרובה גם עם החינוך החרדי מחברים ושכנים, ואמא שלי עבדה שנים רבות בחינוך הממלכתי שאינו דתי, כך שלפחות מבחינת מערכת החינוך יש לי היכרות די מעמיקה איתה, ואני יכול להגיד חד משמעית, שדברים כעין אלו היו יכולים לקרות לא משנה באיזו מערכת חינוך התחנכו בני הנוער. אילת תמיד נתפסה כ"אקס טריטוריה" שבה אפשר לפרוק כל עול, ומי שחיפש דברים כאלו מצא אותם, בלי קשר לזהות מערכת החינוך בה התחנך. אז נכון, אולי הזמינות של הסמים הייתה נמוכה בהרבה, ולפני שנים כשאני הייתי במערכת החינוך זה היה הרבה פחות מקובל, אבל לגבי שתיית אלכוהול, והתנהגות מינית פרועה, זה היה גם היה גם בזמני, רק שעכשיו כמו כל התחום זה נעשה יותר פומבי ויותר מוחצן. אני לא רוצה להתייחס בכלל לאמירות הבזויות הקושרות את ההתנהגות להשקפה פוליטית. זו אחת הבעיות הגדולות שאנחנו מתמודדים איתן בכל תחום, הדמוניזציה שנעשית לבעלי השקפה פוליטית לגיטימית, כפי שאפשר לראות כמעט בכל כתבה. אמירה שיש בה לא מעט גזענות באיצטלה פוליטית, אבל נניח את זה בצד כרגע.

מי שאשם הוא לא מערכת החינוך, הדתי או שאינו דתי ואפילו החרדי בעייתי מבחינה זו. מי שאשם הוא אך ורק ההורים והחינוך שמקבלים הילדים בבית. ההורים צריכים להכיר את הילדים שלהם. אם הילדים רוצים לנסוע עם חברים לאילת או למקום אחר, ההורים צריכים להיות אחראים ולהכיר לפחות קצת את החברים, להזהיר את הילדים שלהם מפני הסכנות בשימוש בסמים ובצריכת אלכוהול, אם יש להם בנות להגדיר להן את הגבולות ולחדד כללי זהירות נוספים. אבל בכל מקרה, אי אפשר להפיל על גורמים אחרים את האחריות לילדים שלכם. האחריות היא אך ורק של ההורים, שיכולים להיות בעלי כל השקפה פוליטית שהיא, ולא על אף אחד אחר.