ד. לעולם שבחוץ

את הקטע הזה, אני כותב מעמדת המחשב שלי במשרדי החברה שבה אני עובד. כן, שבתי למשרדים, האמת היא שרק היום ובינתיים באופן חד פעמי, שבתי למשרד. עשו הרמת כוסית לרגל החג, ובהתחלה היה אמור להיות במסעדה, אבל חששו מגשם ולכן העבירו את האירוע למשרדים, והוחלט שאחרי האירוע של הרמת הכוסית אמשיך לעבוד מהעמדה שלי במשרד.

כבר דובר על כך שלאחר החג, בשלבים, נחזור לעבודה מלאה במשרד.

כרגיל באירועים מסוג זה, המנכ"ל דיבר. הפעם הדברים שלו היו משמעותיים במיוחד, אבל אני לא יודע עדיין איך ישפיעו עלי. בכל מקרה, לפי מה שהיה אפשר להבין ממנו, עד שההשפעה תהיה ישירות עלי, תעבור לפחות עוד שנה, אבל עדיין זו הצהרת כוונות בכיוון שאני באמת לא יודע לאן זה יתפתח. יכול להיות לטובתי ויכול להיות פחות.

עוד מה שהוא אמר, התייחס לעבודה מהבית, והוא אמר שהוא ישוחח אישית עם כל מי שעובד מהבית ויראה איך הוא מתאם איתו חזרה לעבודה מהמשרד, או אולי שיהיה איזה מצב של עבודה חלקית מהמשרד וחלקית מהבית, מצב שלמען האמת הוא האידיאלי עבורי (לעבוד מספר ימים בשבוע מהמשרד ומספר ימים מהבית).

היה נחמד לפגוש את רוב האנשים והמכרים הוותיקים מהעבודה, לצד כמה חדשים שהצטרפו. לפחות אדם אחד, דווקא אחד שרציתי לדבר איתו הכי הרבה, לא הגיע בסופו של דבר, אבל אפשר להבין גם אותו בסך הכל. אמרו שיש לו תקלה ברכב, אבל יכול להיות שפשוט לא התחשק לו להגיע. הוא מגיע ממרחק עוד יותר גדול ממני, ובכלל.  

אדם אחד קצת הפתיע אותי לרעה ביחס לו זכיתי ממנו, מצד שני, אני כועס על עצמי שציפיתי למשהו ממנו, כי אני מכיר אותו. לא שהיה חלילה יחס גרוע במיוחד מצידו, פשוט קצת ציפיתי למשהו אחר מאדם שלא ראיתי שנה בערך, ולא שיתייחס כאילו אתמול נפגשנו. אבל כנראה שזו הייתה ציפיה גדולה מדי.

בשבת ערב פסח, י. ל. והילדים יגיעו להורים שלנו כבר הערב, כדי שיוכלו לעזור להם בהכנות לחג מחר, ובשבת וגם בחג גם ט. ואני, והילדות כמובן, נהיה אצלם. זו תהיה הפעם הראשונה לבן הגדול של י. לפגוש את הבנות שלי, וכבר סיכמנו שמחר אחר הצהריים נערוך סבב של צילומים משפחתיים. 

נחמד לחשוב שמספר המשתתפים בליל הסדר בבית של ההורים שלי ישבור השנה שיא. אחרי שלפני שנתיים הוא להיות 9 אנשים לאחר שנים רבות, השנה הוא כבר גדל ל-11, גם אם שתי המשתתפות האחרונות עדיין לא ממש יישבו ליד השולחן, אלא רק ישהו בלול שעומד סמוך לשולחן הסדר, אבל עדיין.

לקוראי הבלוג, יחד עם כל בית ישראל אאחל  חג שמח וכשר, בבריאות טובה ובנחת. ונקווה להמשיך ולחגוג רק בשמחה גם את המועדים והחגים הבאים. 

הרבה זמן פוסט שלי לא עורר תשומת לב כמו הפוסט הקודם. זכיתי לכמות מכובדת יחסית של תגובות, ואפילו למייל אישי, דבר שלא קרה מעולם בבלוג הזה גם בימיו היפים ביותר.

מה שאומר שכנראה העליתי נקודה כואבת, למרות שרוב המגיבים די התאמצו להגיד שהדברים לא נכונים. בעיני כשמתאמצים כל כך להכחיש משהו, ולא מנפנפים אותו כעניין חסר חשיבות, זה אומר שיש דברים בגו.

ולאחר שאמרתי את הדברים הללו, אתייחס לגופן של מרבית מהתגובות ומהתחושות שהן מעוררות בי.קודם כל אבהיר, שלמרות שהצגתי את ענייני האישי, אני שלם עם מקום העבודה שלי היום, מרוצה בסך הכל מהמקום ומהתנאים, ולא מחפש עבודה אחרת. לא זו הייתה מטרת הכתיבה של הפוסט הקודם. עברו כמעט 14 שנה מאז נכנסתי לשוק העבודה ואני כבר 9 שנים במקום עבודה שאני בסך הכל מרוצה ממנו.

שנית, זה שניסיתם לתת דוגמאות נגדיות או להציע קורסים להכשרה מקצועית, זה יפה, אבל זה לא אומר שהמקרים הללו הם הכלל, עובדה היא שרבים מהמגיבים ציינו את הצורך בקשרים ובהיכרות מוקדמת כדי לעבור בדלת הכניסה למקום העבודה הנחשק. כלומר עדיין קשה מאד למי שמתחיל מאפס עם ידע אקדמי בלבד ובלי קשרים להיכנס לתפקיד הראשון, מלבד במקומות בודדים יחסית. גם קורסים של הכשרה מקצועית לא רלוונטיים לדיון. גם כי אף אחד לא מבטיח לבוגרי הקורסים הללו עבודה, ושנית, אני דיברתי על בוגרי תואר אקדמי בתחום מדעי המחשב ותחומים דומים שלא מצליחים להשתלב בגלל חוסר הצטיינות או חוסר נסיון. למה שמישהו שהשקיע בלמידה אקדמית שלוש שנים לפחות מחייו, יצטרך לעבור קורס נוסף כדי לקבל סיכוי שספק אם הוא גבוה בהרבה לקבל עבודה?

נכון, אני יודע שבאקדמיה לא מכשירים לבעיות מעשיות. למען האמת גם מי שלמד בפקולטה למדעי המחשב, וסיים תואר ראשון, הוא הרבה פעמים בעל יכולות ממוצעות ולמטה מזה בכתיבת קוד, כי זה לא המיקוד בלימודים האקדמיים, אבל הוא כן בעל חשיבה אנליטית, אמור לדעת לפתור בעיות שמוצגות בפניו באופן יצירתי, ולחשוב באופן רוחבי ולא רק מוכוון משימות ספציפיות.

ועוד משהו, התייחסתי בתגובה לתגובה לגיל שלי, ונעניתי שם שהגיל לא מהווה מכשול. כאןף וגם בעניין הראשון שהעליתי, אני לא מדבר באופן אישי עלי, אלא על דברים שקראתי, והרושם שנוצר בעניין בכל אמצעי התקשורת ואתרי האינטרנט, וכל הרשתות החברתיות. שם הרושם הוא שבגיל מבוגר מדי אין סיכוי להשתלב בתעשיה, ולהיפך אפילו, לפעמים גם עובדים ותיקים בתעשיה שמגיעים לגיל הזה מתחילים לאבד את מקום העבודה שלהם בלי הרבה סיכויים למצוא אחר, למרות שיכול להיות להם נסיון רב, אבל את הנושא הזה לא בדקתי מקרוב.

בכל מקרה, כמו שאמרתי, אני לא מחפש כרגע מקום עבודה אחר, אין לי זמן, כסף ויכולת להשקיע בהכשרה מקצועית, וסביר להניח שגם אם היו אומרים לי היום, מחר אתה מתחיל לעבוד במקום שמקבל אותך כמפתח תוכנה, סביר להניח שהייתי מסרב, ולו רק בגלל שעברו שנים לא מעטות מאז שכתבתי שורת קוד אחת. 

על הנושא הזה, כתבתי כבר בעבר הרחוק יותר. אבל זה אחד הנושאים הכואבים לי ביותר, בעיקר כי אני מרגיש שבמידה רבה אני סובל ממנו או ליתר דיוק סבלתי ממנו באופן אישי. הפעם הסיבה היא דוח של מבקר המדינה, שמתריע על מחסור של עובדים בהיי טק. לפי ציטוט מכתבה ב-YNET, לא מקור מוסמך מדי, אבל עדיין, הבעיה היא שיש מחסור בבוגרי תואר מצטיינים ובבעלי נסיון.

ובאמירה הזאת, גלומה אי ההבנה והבעיה המרכזית של ענף ההיי טק בארץ, שהיא בעצם בעיית ביצה ותרנגולת. כמות גדולה מדי של מקומות עבודה פוטנציאליים, מחפשים עובדים בעלי נסיון או בוגרים מצטיינים. בהנחה הסבירה שגם סטטיסטית וגם בגלל שיטות שונות במוסדות האקדמיים, כמות המצטיינים מוגבלת מראש מכוחה של עקומת הפעמון (יש אפילו מוסדות שבווכנה מכוונים ציוני מבחנים לפי עקומת הפענון) הרי שנותרנו עם בעיית בעלי הנסיון, וכאן הבעיה האמיתית. הרבה מקומות דורשים בעלי נסיון, אבל מעט מדי מקומות מוכנים לקלוט עובדים כדי שירכשו דרכם את הנסיון הנדרש. אני מבין את זה שיש מקומות שלא ירצו להשריע הרבה בהכשרה של עובד שלאחר שיעבוד בהם ויצבור נסיון, יעזוב למקום אחר, אבל חייבת להיות אפשרות כלשהי לאפשר לאותם בוגרים חסרי נסיון, אבל ממוצעים בציוניהם לרכוש את הנסיון הנדרש.

אני לא יודע אם למדינה יש מקום להתערב בנושא הזה, ובאיזו דרך, אבל כאן נמצא לב הבעיה. אני מכיר בוגרים רבים שבגלל בעיית חוסר הנסיון, לקח להם זמן רב למצוא עבודה ראויה, או שבכלל לא הצליחו, וכך גם קרה לי אישית, שפניתי בסופו של דבר לתחומים משיקים אבל רק כי לא הצלחתי להשתלב בתעשיית ההיי טק. בהחלט ייתכן שהמקרה האישי שלי הוא חריג, ואני לא מודע לכך, אבל אני בהחלט יודע שבמשך תקופות ארוכות לא ראיתי כמעט הצעות עבודה לבוגרי תואר חסרי נסיון, כאשר בכל מקום חיפוש בעלי נסיון או בוגרים מצטיינים.

אישית אני מאמין, שדווקא לחברות רבות זה יכול להיות כראי להעסיק חסרי נסיון קודם. ראשית, הם יוכלו לעצב את המועסקים כרצונם, להרגיל אותם לנהלי ולשיטות העבודה המקובלות בארגון ולא לקבל כאלו שהתרגלו לשיטות עבודה מסוימות שהביאו מהמקום הקודם, שנית, באופן טבעי, בוגר אוניברסיטה חסר נסיון יהיה בעל מוטיבציה גבוהה הרבה יותר להוכיח את עצמו, ושלישית, סביר להניח שבוגר חסר נסיון יהיה בעל דרישות נמוגות יותר מבחינת השכר ההתחלתי. אני זוכר שבזמנו, האמת היא שלפני שנים רבות יחסית אבל אני משער שזה קיים עד היום, הייתי בתהליך מיון לעבודה בחברת היי טק שהיא אחת המוכרות והנחשבות ביותר. תהליך המיון שם אפשר גם לחסרי נסיון להתמיין לעבודה, והתהליך שם כלל, לאחר הקבלה לחברה, תקופה אינטנסיבית של למעשה קורס מקדים לכניסה לעבודה, במהלכו משולם לעובדים שכר נמוך במיוחד לא רק במושגי היי-טק, וגם לאחריו החברה לא מתחייבת להעסיק את המועמד שהתקבל לקורס הזה. להבנתי, גם לאחר סיום הקורס והקבלה הרשמית לעבודה בחברה, השכר ההתחלתי נמוך למדי אבל על זה לא דיברו אתי או עם כל מועמד אחר אז. אז נכון, לא כל חברה שזקוקה למתכנתים, היא חברה שיכולה להרשות לעצהמ לערוך קורסים כאלו, בין אם מבחינת הגודל שלה ובין אם מבחינת המשאבים הכספיים שלה, אבל בהחלט אפשר לחשוב על מודל שיאפשר קליטה של עובדים חסרי נסיון בתעשיית ההיי-טק וזה יפתור לפחות חלק מהמחסור.