ושיגיע הרגע אומר לך הכול ,אתבונן בעניך ואצחק לי בקול.
היה לי נעים להיות אורחת בעולמך,היה לי העונג לשהות במחיצתך ,בי יצרת נימי דם חדשים,ולעיניי נגלו מראות חדשים.
את כל ימיי הקדשתי למחשבה אינסופית על תהיות לבטים רצונות וחסדים,
לילותיי לצידך הפכו לבלתי נגמרים,כמקדש בנית חומות לליבי ואני לפרח הפכתי בעל כורחי.
הפחת בי חיים,כרכת סביבי בדים בהם יצרת לי מסכים בלתי נגמרים של חיים, חיים ועוד חיים.
זה נשמע סוריאליסטי אך הכל כ''כ ברור, השמש היא טלאי שנגזר ממנה האור
ואילו הירח הדומה לכדור אור והוא פורח,נגזר ממנו להיות לי הניצוץ המדבר אליי גם שבעיניי האור זורח.