| 1/2014
ספיגת חום
המפגש המביך עם השמנמנה מהאוטובוס עם הבליטה בבטן נראה לי כחד פעמי. היא לא הכירה את קווי האוטובוס והיא לא נראתה כמישהי שהולכת להגיע אל התחנה הזו הרבה, או שאפילו התכוונה להגיע אל התחנה הזו בכלל.
אבל עבר זמן מה וכשנסעתי היום באוטובוס, היא חזרה, במלוא הדרתה. לא האמנתי שאראה אותה שוב והנה היא שם, יושבת לה ומתעסקת בטלפון, שבנסיעה הקודמת חשבתי במשך רוב הזמן שמדובר בטלפון ישן ובסוף גיליתי שזה כנראה אייפון.
הבליטה לא גדלה, אז היא כנראה לא בהריון, אלא סתם שמנמנה עם בליטה סקסית. והפעם היה בה משהו שונה. היא התעסקה רק לכמה שניות בטלפון והפסיקה והסתכלה הרבה למטה.
אחרי כעשר דקות נסיעה, מתוך כחמישים, התקרבתי אל המושב שלה. היא שמה לב אליי, אבל לא כל כך הביעה יחס.
בלי לחשוב הרבה, פצחתי בשיחה חסרת תכלית.
"חח השיחונת הקודמת שלנו הייתה מביכה"
"ממ. חח, אני יכולה להבין. אבל לא באמת"
"לא עשיתי את זה מעולם. מעולם לא התחלתי עם מישהי באוטובוס"
"כן, נראה לי ששמים לב. אף על פי שהיה נראה שהיה לך בטחון מסוים שמראה שזו לא הפעם הראשונה שלך, אבל... התגובה שלך על התשובה שלי, או יותר נכון, העדרה, גרמה לי להבין שזה כנראה לא בדיוק מצב רגיל אצלך"
"יאפ. חח אפשר לשאול משהו?"
"תמיד אפשר, התשובה פשוט לא מובטחת"
"חח יופי. זה החמיא לך?"
"כן, אבל לא כל כך יכולתי להתייחס אל זה באותו זמן. התשובה, אגב, השתנתה מאז"
"הא. מעניין. מצטער, כלומר? חח. מה קרה?"
"סתם לא הלך, קורה. גם ככה לא יצאנו כל כך הרבה זמן, חודש בערך"
"הבנתי. אז... חח. אפשר להציע לך את המושב לצדי שוב? הפעם אנחנו גם לא כל כך קרובים אל תחנת היעד"
היא חייכה והתיישבה לידי. הייתי בעננים באותם רגעים.
דברנו עד סוף הנסיעה, על התעסוקות שלנו ועל התחביבים. היא בת עשרים ושתיים. היא רוצה ללמוד עיצוב תעשייתי וכרגע היא מזכירה במשרד עורכי דין כלשהו. היא אוהבת מוזיקה משנות התשעים בעיקר. זה טרנד שרק לאחרונה התחיל, נראה לי.
לפני שהיא ירדה בתחנת היעד, החלפנו מספרי טלפון. לא היה חיבוק, כי זה היה יכול להיות קצת מוזר.
יש פה משהו קסום.אנחנו ביחד כבר שנה. היא התחילה לא מזמן את הלימודים, באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. אנחנו גרים בדירת חדר שמצאנו במחיר מציאה, בכפר ליד לונדון.
היא אוהבת את השגעונות שלי ואת כל הסטיות שלי. אני יושב עליה במצבים מוזרים והיא נשכבת עליי כשאנחנו מקיימים יחסים מיניים מכל סוג שהוא.
היא גדלה בחורף וקטנה בקיץ. אני אוהב הבדלי משקל קיצוניים והגענו לסיכום טיפשי מאד, שאומר שבחורף היא אוכלת דברים יותר משמינים, על מנת להשמין. זה טוב, כי היא סקסית מאד כך וגם מחממת את עצמה, כי השומן מחמם והחורף קר. ובקיץ היא פשוט מחליפה את המאכלים במאכלים רגילים ובריאים, פעולה שמקטינה אותה. מובן שהיא עדיין מלאה, אבל כיוון שהיא לא שמנה בקיץ, לא צריך להפעיל בשבילה מזגן. כל העניין מאד חסכוני. ומעל הכל, סקסי. אנחנו צופים בסדרות ביחד, במספר פרקים ברצף, כשיש לנו זמן. והיא שרה לי. אין לה קול של זמרת, אבל יש לה קול נעים שאני מאד אוהב להאזין לו. אין לה כל כך חיבור אל עולם היצירה המוזיקלית ולכן היא לא מקליטה את עצמה או משהו כזה. אבל אנחנו מאזינים ביחד אל קלטות ההדגמה שנשלחות אל חברת הפקות המוזיקה שהקמתי. עוד לא התחלתי להקליט להקות, אני כרגע מחפש ועוד אין כל כך כיוון ברור באופק.
אבל אנו עוזרים זה לזה. אנחנו מדברים אנגלית בבית והאנגלית של שנינו משתפרת ונהיית מקצועית מאד. דיבור שוטף בלי הרבה מחשבה בין מילים ומשפטים. זה כיף, זה טבעי לי מאד.
בתקופות מסויימות, אני מעסה לה את החזה מספר פעמים ביום. חוץ מהכיף שבזה, כי היא מאד נהנית, גם יוצא לה חלב משם. אני יודע שזה סוטה, אבל יש בזה משהו מאד סקסי.
אנחנו לא חושבים על ילדים, לפחות לא עכשיו וברור שלא אני. אני ילד בעצמי. אבל, אם היא קצת תרצה, או פשוט תבקש, או פשוט לא תזכיר לי לענוד את הכובע הטיפשי הזה, אולי פשוט ייצאו גם בלי שאתכנן. אני, כמובן, מקווה שלא, אבל אני לא אעצור לה את החיים, בכל זאת.
יש לנו כבר הרבה בדיחות פרטיות ואנחנו חושבים על חתונה. אתאיסטית, כמובן. החתונה תכלול בעיקר חתימה על חוזה נישואין. ומסיבה קטנה עם מספר מאד מצומצם של אנשים, פחות מעשרים. כיוון שהעסקים עוד לא פורחים - אבל גם לא אמורים עוד לפרוח - הטיסה אל אנגליה תהיה על חשבון האורחים, לצערי.
לא ראיתי את הוריי במציאות כבר חצי שנה. אני לעתים מסכים לנהל שיחות וידאו, רק כדי שיראו את החיוך שמרוח לי על הפנים. אני משתדל לא להראות את כל הגוף שלי, כדי שלא יראו את הקטן מתרומם, כי אנחנו תמיד מדברים כשהיא איתי והוא לא מתאפק כשהיא נמצאת לידי.התלתלים שלה לא מפסיקים להדהים אותי. היא נעימה, יפהפייה ומדהימה את עולמי. יש לנו כל כך הרבה. כל כך הרבה. ואיתה הכל כל כך פשוט וקל. גם כשקשה, היא מחזקת אותי וגורמת לי להרגיש שאני הכי טוב בעולם מבחינתה. זה לא כמו שאמא מנסה לגרום לבן שלה להרגיש. כשהאהובה שלך, זו שמחממת לך באודם את הבטן, זו שאתה יכול לשתות את הרוק הסמיך שלה, בטעם שוקולד מתוך הפה שלה ולנשום את נשימותיה, זו שאוהבת אותך, אהבה רומנטית חסרת מעצורים, זו שנותנת הכל בשביל שיהיה לך טוב, כשאתה יודע שאתה נותן הכל בשביל שיהיה לה טוב, זו שאתה יכול לשכב לידה בלי לזוז ולהשאיר את הקטן שלך בתוך הכיס שלה ושניכם מחוברים ושניכם נהנים ונעימים, אומרת לך שאתה הכי טוב בעולם מבחינתה - יש סיבה טובה להאמין לה. היא המומחית. היא הצליחה להפיל את כל המחסומים, לשבור את כל המעצורים, לסחרר כל מחשבה שלילית שנותרה לך בראש. היא האחת שלך ואתה האחד שלה והיא זו שיכולה לדעת, שאתה אתה והיא היא ושזה הדבר הכי טוב שיש לשנינו בעולם."But I'm In So Deep"
(Linger - The Cranberries)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
