בעוד שלושה שבועות אטוס להודו. כיף לפשפש בשירים ובזיכרונות הרשומים ולדעת שאיכשהו התקדמתי. אני הולך להגשים חלום, לעשות משהו שתמיד רציתי, ופחדתי. אני הולך להתגבר על הפחדים, ולעשות כיף. הטיסה לשם, או למקומות אחרים, היא ניצחון על המון הרגלים רעים. ניצחון על ההיסטוריה המכשילה שלי. הטיסה היא התחלה חדשה. היא אריק אחר.
כאילו, לא אחר, אבל משהו טוב שנוסף, או שחזר, לאריק של השנים האחרונות. אריק שלא כל כך אהבתי.
הודו 18.7.09
מחשבות עולות
בי על הודו
ואני לא נרדם
כל כך הרבה
דיברו עליה
הלכו וחזרו
משם
לכל אחד יש את
הסיפור שלו
לכל אחד את
הזיכרון
האם הודו, על
מליוני אנשיה,
שומרת לי מקום?
מחשבות עולות
בי על הודו
ועל הגשמת
חלומות
לעשות את כל
מה שפחדתי ממנו
להחזיר לחיים
את היצר המדוכא
לקחת פסק זמן
מהחיים
או מהלא חיים
שיש כאן
לעשות את
שרציתי בליבי
לעשות כבר
מזמן
לטוס להודו
לנסוע ברכבות,
בעגלות
להכיר אנשים,
מקומות
לחשוב שבכל
מקום כמעט שבו אהיה
מישהו מהארץ
היה שם לפני
אבל אולי אמצא
את המקום הסודי שלי
בדרך שלי,
אולי
לזנוח תכנונים
על עבודה
ולימודים
להשאיר את הכל
בהמתנה
להחזיר לנפש
שמחה שאבדה
להיות לבדי
משהו שכבר
שכחתי לעשות
מרוב פחדים
אני מוצא כל
הזמן עם מי להיות
לטוס להודו
לטעום ולנשום
להריח לאכול
לקבל את הכל
שייפתח בי
משהו
שנסגר עם
השנים
וייצא החוצה
וייקח עימו את
הפחדים
לחזור ולהיות
אותו אדם
אך גם קצת אחר
שיראו, שאראה
שירגישו,
שארגיש
שמשהו שם
השתחרר...
לכל אחד יש את
הסיפור שלו
לכל אחד את
הזיכרון
האם הודו, על
מליוני אנשיה,
שומרת לי
מקום?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
