ובכן, בעוד שלושה שבועות אני נוסע להודו, ולכן, עשיתי רשימה של חברות למיניהן, שאני צריך להתנתק מהן, או להקפיא את ה"יחסים" בינינו לתקופת הטיול.וכמו שכולם יודעים: להתחבר זה פשוט- אבל להתנתק... אללה איסטור !
הנה הרשימה שלי, לבינתיים, כי בטח יעלו לי עוד כמה דברים ששכחתי (מה לעשות, מבלי לשים לב, אנחנו כובלים את עצמנו טוב טוב מכל הכיוונים, עם כל מיני הסכמים והתחייבויות, שהמטרה שלהן- של החברות- שלא נדע מה קורה ומתי נגמרים החוזים- והמטרה שלנו, למרבה הטיפשות, היא "לעצום עיניים ולא לדעת"...):
להתנתק מבזק ובזק בינלאומי
להתנתק או להקפיא את המנוי בידיעות אחרונות
להתנתק מאורנג'
להתנתק או להקפיא את הביטוח במאוחדת
להסדיר את העניינים בביטוח לאומי
לשלם את הקנס ולהחזיר את הרישיון
התחלתי מ"ידיעות אחרונות"...
שלב א'- ההמתנה הראשונה והפקידה הראשונה:
אל ידיעות אחרונות תכננתי להתקשר בשבוע האחרון שלפני הטיול, מפני שרציתי להינות מהעיתון כל עוד אני כאן, וגם ככה יש לי חוזה לשנה והוא עוד לא נגמר...
אבל... בעוד אני בודק את הרשומות שלי באתר בנק הפועלים, ורואה כמה הולך לרדת לי בישראכרט, שמתי לב שבמקום 99 ש"ח יורדים לי מהחשבון כל חודש כמעט 200 שקלים על המנוי של ידיעות!
התקשרתי ישר לידיעות אחרונות, ענתה לי פקידת שירות (אחרי הרבה זמן כמובן), וכשסיפרתי לה על העניין היא אמרה לי שכבר נגמר לי החוזה של השנה, ואוטומאטית המנוי עלה כפליים. כששאלתי אותה למה לא אמרו לי שעומד להסתיים לי המנוי, היא ענתה שהם שלחו לי מכתב (שמשום מה לא הגיע מעולם). אמרתי לה שלא הגיע שום מכתב, ומה זה הראש הקטן הזה, ואני רוצה את הכסף בחזרה, כי מה פתאום שאזכור מתי צריך להסתיים לי המנוי, מה לעשות שאין לי זיכרון, וגם אין לי יומן, וזה שאומרים לכם שזה עיניינכם, זה לא נכון, כי חברה הוגנת צריכה לדעת להזכיר לכם את העיניין הזה, כמו שהיא יודעת כל חודש לקחת כסף, ולקחת כל דבר אחר כמובן, כשאפשר.
היא הפנתה אותי לממונה עליה, ושוב נאלצתי להמתין על הקו הרבה זמן, עם הג'ינגל שלהם שדופק לך את המוח.
שלב ב'- הממונה, פקידת קשרי הלקוחות
הממונה עליה ענתה לי, וכשסיפרתי לה על העיניין, היא אמרה לי: "אני רואה כאן שאתה מנוי שלנו זמן רב. אתה מרוצה מהשירות? העיתון מגיע אליך כל בוקר בזמן?"
כשעניתי לה שלפעמים הוא לא מגיע, אבל זה לא העיניין, היא המשיכה, כאילו היא לא מבינה בכלל על מה העיניין פה: "מה אתה הכי אוהב לקרוא בעיתון שלנו? איזה מוסף? אתה קורא עוד עיתונים חוץ מידיעות? איזו ידיעה הכי אהבת?" וכו'...
התחלתי להתעצבן, קטעתי אותה באמצע, ואמרתי לה שזו חוצפה, כי מה היא עושה עלי סקר עכשיו, אני יותר מודאג לגבי הכסף שלי, שיכול לשרת אותי בכיף למשך יומיים או יותר בהודו, ובלי קשר, שזו חוצפה שככה גונבים כסף בלי להודיע.
היא אמרה לי שמה שהיא יכולה לעשות זה...
שלב ג'- תפיסה בביצים
שאעשה מנוי חדש למשך שנה, ואתחייב שוב (בטח שוב בלי שיודיעו מתי זה נגמר), ואשלם 99 שקלים בחודש, והיא תוריד לי את הכסף בתשלומים, ותתן לי פרסים והפתעות ולא יודע מה.
אבל אני לא רוצה! אני רוצה להתנתק! ולקבל את הכסף שלקחו לי בלי רשות בחזרה.
אמרתי לה זה לא בסדר שככה תופסים בנ'אדם בביצים ומכריחים אותו להמשיך את המנוי. אני רוצה את הכסף שלי, ואני מאוכזב מהיחס, ואני רוצה להתנתק.
היא אמרה לי שהיא תעביר אותי לניתוקים ו...
שלב ד'- בקשה להתנתק
שוב נאלצתי לחכות כמה זמן
לאחר מכן שוב היא ענתה לי ואמרה שהיא לא תופסת אף אחד בניתוקים, אבל שהיא תחזור אלי, ולא אמרה מתי.
שאלתי אותה, כדי שלא תתחמק, מתי בדיוק היא תחזור, או עד מתי אני צריך לחכות, והיא ענתה שהיום או מחר.
כן. או מחרתיים או לעולם לא.
בטח היא תתקשר צלצול אחד, ותשאיר לי הודעה בתא הקולי שהיא חיפשה אותי. כמו עם המכתב שלא הגיע. ראש קטן.
לסיום, עצבים
ככה החברות בארץ עובדות איתנו. תופסות אותנו חזק מכל הכיוונים, מחתימות אותנו על כל מיני חוזים עם אותיות קטנות שלא נדע, לא מספרות מה שצריך לספר, וכשרוצים להתנתק אי אפשר כי יש קנסות, ויש חוזים לעוד שנתיים. וכשנגמר החוזים, הם נחמדים כדי להמשיך את המנוי, נותנים לך מתנות ופרסים, וברגע החתימה... לך תרדוף אחרי הפרסים והמתנות, ולך תתנתק מהם שוב.
ושוב, אנחנו אשמים, כי כמו בכל דבר אחר שחשוב בארץ הזאת, אנחנו עייפים מכדי להפגין או לעשות רעש. אדישים. רק מתעצבנים ואוכלים את הלב.
והם, הם גם לא בסדר, כי חברות צריכות להיות הוגנות. סחר צריך להיות הוגן. זה מעצבן נורא, אני הולך להירגע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
