מהות המחשבה

טוב, אולי זה לא בדיוק מלחמה. טנקים, רובי סער, מטוסי קרב, טילים, פצצות, ספינות מלחמה ומערכות הגנה אינטגרטיביות אין.

אבל האם מכות וקרבות סכינים בקרב צעירים, והפגנות ענק והנחלת אפליה תמידית בקרב המבוגרים יכול להיחשב מלחמה?

אולי אנחנו רגילים לחרוג מהקונבנציונל, ולכן מה שלא קונבנציונלי הוא קונבנציונלי.

ובכל זאת, אזרחים במדינות עשירות וקמוקרטיות יודעים, בין אם במודע או לא, שיש להם מה להפסיד. בריסל לא תהפוך לסרייבו, כי ליותר מדי אנשים יש אינטרס שזה לא יקרה.

אם יש משהו טוב שיצא ממלחמת העולם השניה, הוא שהיא הוכיחה כמה השמירה על השלום נחוצה לכלכלה. התאוריה הכלכלית שקמה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, לפיה מלחמה טובה לכלכלה, נופצה.

מלחמה הורסת.

מלחמה הוRסת, לפי אבא שלי.

הכלכלות שלנו זקוקות לשלום על מנת להתמיד בצמיחה.

הבורסה בתל-אביב נפלה עם התחלת מלחמת לבנון השניה, והבורסה במוסקבה נפלה עם פתיחת מלחמת רוסיה-גאורגיה.

רגשות הלאומיות חוזרים אלינו אחרי 200 שנה. רק שהפעם בצורה מאוד מאה-עשרים-ואחתית.

עם תרבות דיון, הפגנות, הבעת מחאה, חוסר צייתנות אזרחית ומאחורי דלתות באולמות דיונים.

אבל הויכוח נשאר אותו ויכוח.

אני לא כמוך, ואנחנו לא יכולים לחיות ביחד, והעיירה הזאת לא מספיק גדולה בשביל שנינו, ולכן אני רוצה אותה ואשמח שתעזוב.

איתן