פסיכולוגית או סתם פסיכית?

תמיד, תמיד אני מרגישה מפגרת..

כי אמרתי משו,

כי עשיתי משו,

כי אני התקשרתי אליו,

כי אני שלחתי את ההודעה..

איך תמיד?

איך תמיד אני מרגישה שעוד שנייה מגלים שאני באמת אוהבת אותו.

שאני לא סתם ידידה?

איך אני תמיד מפחדת מזה שהוא יגלה,

למרות שאני חושבת שגם הוא מרגיש אלי משו...

לפחות חשבתי..

תמיד אני חושבת דברים, בטוחה בהם ואז הכל מתפוצץ לי.. ולפני שהספקתי לעשות משו בנוגע לזה הכל מתפורר לחתיכות קטנות.

חתיכות קטנות כאלה שאי אפשר לאסוף..

איך?

איך זה אף פעם לא מצליח לי עם מי שאני באמת באמת רוצה. איך?

מאיפה הביש מזל הזה הגיע אלי?

די.

אני רוצה להשתנות.

אני לא מתכוונת לחשוב עליו יותר.

אבל.. הופ! הנה הוא שלח לי הודעה..

אוףףף

אני פשוט לא מסוגלת.

לא!

אני כן מסוגלת. אני מסוגלת לשכוח ממנו..

ואני מסוגלת להוריד את הקילוגרמים המיותרים האלה!

אני מסוגלת!!!

זהו. החלטתי. אני משתנה...