| 5/2005
כמה מילים על יוסף בראל
יוסף בראל היה אחד מעמודי התווך של הטלויזיה בישראל. רק בזכותו הטלויזיה הארצית התפתחה לכמו שהיא היום. קשה לי להאמין שפיטרו אותו, ועוד יותר קשה לי, כקרוב משפחה רחוק שלו, לראות איך כולם שמחים לאידו. בשביל לתקן את המצב, אני אנסה להציג את נקודת המבט שלי, כדי לנסות לאזן את התחושה הציבורית.
כשיוסף הגיע לטלויזיה, היא היתה על הפנים - לא היו תוכניות מעניינות בכלל. רוב לוח השידורים היה מורכב מחדשות משעממות, ואם הייתם מקרבים את אוזניכם לדף העיתון בו היה לוח המשדרים ומקשיבים היטב, הייתם שומעים את הרוח המדברית שנשבה בעולם הטלויזיה הישראלי.
ואז יוסף הגיע. עד אז הוא היה מנהל טלויזיה מצליח בסינסינטי, אבל הוא הבין שכאן, בארץ הקודש, צריכים באמת את כישוריו. "אני יודע שאתם אוהבים אותי, אבל יש לי שליחות. אני מקווה שלא תידרדרו יותר מדי אחרי שאני אעזוב אתכם", אמר לאנשים הכפופים תחתיו בסינסינטי.
למרבה הצער התחנה לא החזיקה מעמד. אבל למי אכפת - ישראל יותר חשובה, ומזל שיוסף ידע את זה.
יוסף מיד התחיל ברפורמות מרחיקות לכת. ראשית, הוא פיטר את כל נערות המים ("צריך לחסוך בכסף! מי שרוצה מים, שילך ויקח בעצמו"), ודאג שיהיה רק תפריט כשר בקפיטריה. הוא גם הביא מטאטא מהבית.
את נסיונו הרב מחו"ל הוא ניצל היטב ודאג להביא קצת אמריקניות לטלויזיה שלנו, שהיתה עד אז פרימיטיבית והושפעה קשות מהטלויזיה של ירדן ומיצרים. וזה כמובן אומר שהוא סילק את כל רקדניות הבטן מחדר החדשות. הוא דאג להביא תכנים חדשים ויפים, ותחת מטהו צצו והופיעו סדרות טלויזיה מצליחות, כפיטריות (פורטבלו) אחרי הגשם. זוכרים את "קרובים קרובים, פרק האיחוד"? - טוב, אז את זה בראל לא עשה, אבל הוא האחד שהמציא את פורמט הטלויזיה החדשני בו השתמשו בסדרת הילדים האהובה "זנב לחדשות" (הכל בעניין \ הצוות מוכן \ רמו, פיפס ומשי כאן!). למרבה הצער היו לו עוד הרבה דברים אחרים לעשות, אז הוא לא השגיח מספיק על התוכנית, ובזמן שהוא הסתכל הצידה היא הפכה, מתוכנית חדשות משעשעת לילדים עם כמה סרטים מצויירים, לסתם עוד תוכנית רצף משעממת עם מנחים קטנוניים שרציתי שיעופו כבר ויתנו לסרט להתחיל (וגם את שיר הפתיחה המקסים הם הרסו).
בראל הוא האחראי לקלאסיקות שכל המבוגרים מדברים עליהם, אבל לילדים אין מושג מה הן אומרות, כמו ניקוי ראש או חדווה ושלומיק. בעזרת שיכלו האנליטי ותזמונו הקומי המדהים, הצליח יוסף לנווט בין אלפי הכוחות הסותרים שזורמים בטלויזיה, לתמרן בינהם ולגרום להם להפיק את המיטב. אתם מכירים את המונח "מדורת השבט", נכון? זה מונח שנטבע כמובן על ידי יוסף בראל הנפלא. אנשים היו צופים בטלויזיה ונהנים, ואפילו שהיה רק ערוץ אחד, אנשים לא התלוננו, כי היתה טלויזיה, וטלויזיה שווה.
אך מה לעשות, שעולם התקשורת הוא עולם שוחק, ובנוסף לכך. כמה שגדולה היתה הצלחתו של יוסף בראל, ככה גם גדלה קנאתם של כל מיני אנשים צרי עין. אותם אנשים התחילו לנסות למצוא כל מיני פגמים ביוסף שלנו, במטרה להחליש אותו. פתאום התחילו להעלות ביקורת על דרכי גיוס הכסף המהפכניות שהוא הנהיג (הקמת מחסומי דרכים בשביל להכריח אנשים לשלם את האגרה זה פשוט גאוני, אתם לא חושבים?), או על הדרכים לא-דרכים שהוא נאלץ לקחת בשביל שהטלויזיה תוכל להמשיך לשדר (אז מה אם הוא שיחד פוליטיקאי אחד או שנים? לא נראה לי שיש אלטרנטיבה לזה בעולמנו).
בנוסף לכך, הציבור השמרן לא ראה בעין יפה את סגנון חייו המתירני של יוסף, והרים גבה אחת או שלוש לנוכח תיאבונו המיני העצום, שרק הלך וגבר עם השנים. רבים היו הנשים והגברים שעברו דרך מיטתו של יוסף, ובטורי הרכילות אהבו לספר על האנשים שראו את "איוול ג'ו", שבינהם נמצאים האחיות פיק, מאיר אריאל, סולמית' צ'ופרה והנסיכה דיאנה. אפילו למוזטל היה קטע איתו.
לבסוף גברו הקולות שקראו להעיף את יוסף שלנו, ותחת אמתלאות קלושות של "הסדר הטוב" סולק יוסף בראל מראשות ערוץ 1. אני יודע שבעידן הטלויזיה הרב-ערוצית, אנשים יכולים לחשוב שזה עניין של מה בכך, אבל אני יודע, ואני מרגיש את זה, שערוץ 1 הוא הבסיס של הטלויזיה הישראלית, ובלי מנהל חזק (קרי: יוסף בראל), הערוץ ירקב, ואחריו יפלו כל הערוצים כמו מגדל קלפים, וישאירו רק הדים קלושים של פאר העבר.
אני מאוד מקווה שהציבור יתעשת ויחזיר את יוסף בראל לעמדת המנהל, שהוא כל כך מתאים לה. כאדם שהשקיע את זמנו וחייו, זה יהיה כפיות טובה פושעת להתנהג אל יוסף ככה.
אני אמשיך לעקוב אחרי הנושא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר