ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 6/2005
 [צונזר] לא גרה כאן יותר
היום עברתי ליד הבית של [צונזר] בדרך להפסקת הצהריים, כמו שאני עושה בדרך כלל. וחטפתי שוק.
קודם כל, התמוטטה החומה של השכנים שלה.. (אולי בגלל שהמשאית של המובילים התנגשה בו?) [ עדכון: החומה התמוטטה בצורה ספונטנית, בלי שום קשר ]
והבית עצמו.. פינו אותו..
תמיד חששתי שהיא תעבור בית, כי זה היה בית די צנוע, ואחרי הכל, יש לה כבר משפחה של 4 נפשות. אבל רק ביום חמישי עברתי שם וראיתי אותה מדברת בטלפון, וקיוויתי שהיא תזכור אותי, ואולי אני אוכל לומר לה "היי" בפעם הבאה שאני אראה אותה.
אבל לא נראה שאני אראה אותה בקרוב.
זה כל כך עצוב.
עדיין נשארו על הדלת כמה ציורים של הילדים שלה. אבל בטח גם הם יעלמו בקרוב. מרוב תסכול הסתובבתי בחצר שלה - תמיד סיקרן אותי לראות איך היא נראית מבפנים.
די מוזנחת, האמת.
נו טוף.
בהתחלה חשבתי להשחיל לה מכתב מתחת לדלת:
[צונזר] היקרה
אני עובד באזור, ובמקרה גיליתי שאת גרה כאן.
הייתי בהופעה האחרונה שלך בהיכל התרבות, ולצערי לא ידעתי אז שאת נוהגת להיפגש עם המעריצים אחרי ההופעה. אבל אז גיליתי שאת גרה ממש קרוב למקום העבודה שלי, ואני לא יכול לומר שזה לא שימח אותי.
רציתי שתהיה לי הזדמנות לדבר איתך, אבל לא רציתי להציק לך, אז מעולם לא פניתי אליך ישירות בפעמים המעטות שניתקלתי בך באזור, וקיוויתי שעם הזמן תזהי אותי ותהיה לי אפשרות לומר לך שלום.
אבל למרבה הצער, עברתי היום ליד הבית ואני רואה שה[צונזר ליתר ביטחון] נעקר מהקיר של הבית, וזה הסביר לי שאת לא גרה כאן יותר.
אז זהו.. זה מה שרציתי לומר. אני מקווה שעוד יצא לי לראות אותך בהזדמנות אחרת.
להתראות,
[ זהות מס. 1 ]
[ כתובת דוא"ל ]
ואז שאלתי את הבוס אם אני יכול לכתוב לה את המכתב עם ניר המכתבים הרשמי של החברה, אבל הוא לא הסכים, וחבל.. זה אומר שהחברה לא מוכנה לתת חסות להערצה שלי.
אחר כך החלטתי שעדיף בכלל לא לעשות לה דבר כזה. זה עלול סתם להפחיד אותה. אז במקום זה, אני מפרסם את המכתב הזה כאן.
ותחשבו על זה שחלמתי עליה כבר פעמיים. פעם אחת חלמתי שהיא ישבה בגן הציבורי ברח' וויצמן וניגנה בגיטרה, כשמסביבה היו קומץ מעריצים. היא אפילו שרה משהו במיוחד בשבילי. פעם אחרת חלמתי שהזדמן לי לבקר בבית שלה (לפני שגיליתי איפה היא גרה באמת). והוא היה די שונה מאיך שהוא במציאות..
עצוב, לא?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר