ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 9/2005
חוויותי ברד-בול פלוגטאג (פוסט עם קצת תמונות)
ביום שישי הייתי בדבר שנקרא רד-בול פלוגטאג, בפארק הירקון.
בחרתי את הדרך הלא נכונה להגיע. חשבתי להגיע מרמת גן, אבל סגרו את כל הרחובות שליד הירקון, ונאלצתי לחנות רחוק למדי. מי שהגיע מתל אביב דרך המעבר הסודי היה צריך ללכת הרבה פחות. אבל בסוף הגעתי.
פלוגטאג (flugtag) זה "יום תעופה" בגרמנית. אבל הכוונה כאן היא יותר להתרסקות מאשר לתעופה.
במאורע הזה היו המון כלי "טיסה" מאולתרים שנועדו להתרסק לתוך אגם הירקון, שזה ללא ספק דרך נפלאה לסיים את הקריירה. בפרסומות זה נראה מגניב.
הבעיה היא במציאות.
המאורע הולך ככה: מראים קטע וידאו קטנטן על הצוות של הכלי המתרסק, ואז הצוות עושה הופעה קטנה של כמה דקות, ורק אחר כך אחד מחברי הצוות, שנבחר להיות הטייס, מתיישב על הכלי בזמן ששאר חברי הצוות דוחפים את הכלי לעבר מותו.
ואחר כך הם מקבלים ניקוד לפי המרחק שהכלי עבר, ההופעה שהם עשו לפני, וגם היצירתיות, או משהו.
רוב הכלים עפו למרחק של 4-7 מטרים, חוץ ממישהו שעשה צוללת צהובה שמעליה היה דאון - והדאון הצליח לעוף ל25 מטרים או משהו.
זה יכול מסוכן. הטייס עלול לחטוף כל מיני זאפטות מדברים שנופלים עליו, שלא לדבר על הכלים שהיו מסוכנים מלכתחילה, כמו הטרול הענק שבעזרת חומר נפץ העיף את הטייס שלו לתוך המים (מה שהיה בניגוד לכללים של התחרות - אסור להשתמש בחומרי נפץ!).
אבל הבעיה העיקרית היא בשביל הקהל, או לפחות בשבילי. כל הקטע הזה הוא ממושך. בהתחלה זה באמת משעשע לראות את כל הדברים מתרסקים לתוך מי הירקון, אבל אחר כך זה מפסיק להיות מעניין, כי זה נורא חם ומתיש להסתכל, וגם כי מתרגלים למראה של כלי הטייס האומלל, שהושקעו בו חודשים של עבודה אבל למרות זאת הוא מתרסק בצורה לא ייחודית במיוחד...
זה כל כך מתיש שבסוף אפילו לא כיף לצחוק לאידם של הכלים שנכשלו במשימה הזו.. וכן, יש כלים שלא מצליחים ליפול לתוך הירקון. כמו הקטפולטה שנשברה לה הכף, או הכלי של "פריסיליה מלכת הירקון" שמשום מה נתקע על מסלול ההתרסקות בזמן שהטייס הועף לתוך מי הירקון העכורים.
באמצע היה מטוס פעלולים, וזה היה נחמד. אבל סה"כ לא הייתי הולך עוד פעם למאורע הזה.. אלא אם הוא היה יותר בחורף. וגם המים שם עלו 10 ₪ לבקבוק. איזה רצח! בסוף שתיתי מהברז.
אני צריך לציין שלא צרכתי רד-בול בכלל? למרות שאני מאוד אוהב את העיקרון של קפאין, אני חושש שרד-בול לא משפיע עלי בכלל. פעם הייתי נורא עייף אז קניתי את זה, והיה לזה טעם של מסטיק פלאסטי, ואחרי שסיימתי לשתות, נשארתי עייף בדיוק באותה מידה.
יכול להיות שגם קפה לא משפיע עלי, אבל הוא לפחות טעים (אם כי סירופ קפאין בהחלט משפיע עלי)
בסוף עזבתי לפני שזה נגמר, ובכל זאת די נשרפתי כי לא חשבתי לשים קרם הגנה..
אתם רוצים תמונות?
יש הרבה תמונות באתר שלהם. אבל צילמתי גם קצת בעצמי.
בכניסה לירקון ראיתי את השלט הזה: "מערכת בריכות אקולוגיות לטיהור מי הירקון". אשרי המאמין.. (אגב, האגם שלתוכו התרסקו הסירות מנותק מהירקון עצמו, אבל פעם הוא היה מחובר אליו, ובטח הרבה ג'יפה נשארה)
במקום היו 3 מסכי וידאו ענקיים תלויים, כמו זה. אני חשבתי שהם מגניבים (מזל שהם לא נפלו על אף אחד)
הנה ברווזים מפוחדים, כשברקע כל מיני כלי טיסה שמובלים לדרכם האחרונה.
וזאת דתיה ג'ינג'ית שמכרה כל מיני קישקושים שהיא הכינה בעצמה. ניסיתי לפלרטט איתה, ואז הבחור שבתמונה הגיע, והיא אמרה: "תכיר, זה בעלי".
היא הרשתה לי לצלם אותה. אם כי כששאלתי אותה אם היא רוצה שאני אשלח לה את התמונה, היא אמרה שאין לה דוא"ל.
ולסיום.. בדרך חזרה שכחתי איפה תקעתי את האוטו, אז הגעתי בטעות לבניין החללית שרואים מנתיבי איילון. אז הנה החצר שלו - נכון היא ממש לא משהו? טוב, קשה לראות בגלל השמש..
היום מישהו מהמשרד לאיכות הסביבה בא לקחת את הגופה של היתוש. הוא התפעל מזה שזהיתי שזה יתוש נמר אסיאתי, וגם ביקש שאני אשלח לו בדוא"ל את הצילום המרשים שעשיתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר