ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 1/2006
מכתב לאביב גפן בנושא "ועם הזמן"
לכבוד: אביב גפן (death SHTRUDEL avivarchive.co.il)
מאת: דוב קוטר (כתובת ניתנת למחיקה של sneakemail)
הנידון: השיר "עם הזמן" והשפעתו עלי
אביב גפן היקר,
רציתי לומר שאני מאוד סובל מהשיר (המתורגם) שלך - השיר עם הזמן [אזהרה: מילים מדכאות למדי. לא מומלץ ללחוץ על הלינק].
יש כל מיני סוגים של שירי דכאון.
יש את הדכאון המזרחי: "היא לא רוצה אותי. אוי אוי אוי. החיים שלי בזבל אני כל כך מסכן"
יש את הדכאון המעשי: "How can people be so heartless? How can people be so cruel?" (קל להיות קשה מתוך "שיער"), או רוב השירים של וונדה שפרד.
יש את הדכאון העוצמתי, כמו בשיר חלום כהה של אסף אמדורסקי, שאומר: "חרא לי, ואני צועק את זה!"
ויש את הדבר הכי נורא - הדכאון הקיומי. שזה השיר שלך. שאומר "הכל חרא ואין שום דבר ששווה לחיות בשבילו". וכל מי ששומע את השיר נכנס לדכדוך תהומי.
תגיד, נראה לך שמישהו רוצה לשמוע כרגע על דכאון קיומי? למה לדכדך אנשים? אתה חושב שאנשים מאושרים יותר מדי כרגע?
לשירי דכאון יש מטרה, נכון, אבל הם *לא* נועדו שישמיעו אותם שוב ושוב ברדיו, אתה מבין?
ולכן, אתה מתבקש בדחיפות להתקשר לתחנות הרדיו ולהורות להם להקטין את תדירות ההשמעה של השיר הזה שלך. תדירות מומלצת חדשה: פעם בשבועיים.
נ.ב. אחותך, שירה גפן (שבשבילה נכתב השיר "שיר לשירה") היא נורא חמודה. יש סיכוי שתכיר לי אותה?
בכבוד רב,
קוטר (זהות מס. 7.1)
בלוגר, לוחם חופש, ואדם נעלה בזכות עצמו
http://israblog.co.il/GrumpyBear
השיר הנ"ל הוזכר לאחרונה בפוסט אמרו לא לצרפתית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר