ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 2/2004
האם שווה לקשר בין שתי הזהויות?
זהירות! פוסט ארוך עם עודף חשיבות עצמית.
דיברתי פעם עם השארית (תחת זהות מס. 1!) והיא אמרה לי שהיא לא מבינה בשביל מה לפתוח שני בלוגים.
רוב האנשים הנורמליים באמת לא יצטרכו יותר מבלוג אחד. למה צריך ליצור יותר מזהות אחת בשביל לכתוב מה שבלב שלי?
גם אני חשבתי ככה כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי (זהות 7.0. ואתם לא רוצים לדעת כמה עוד זהויות שלי מסתובבות באינטרנט). באותו זמן הסתכלתי בבלוגים אחרים וראיתי איך שחלק מהם כל-כך לא רלוונטיים עבורי. גם אני יכול לכתוב דברים כמו "היום הלכתי עם שוקי לסרט 'אבודים בטוקיו' והיה אחלה!", אבל זה פשוט לא דבר שיהיה מעניין לקרוא אחר כך – לא בשבילי ולא בשביל אנשים אחרים שיסתכלו בבלוג.
אז החלטתי על כמה כללי סינון. רציתי לכתוב על עצמי בצורה שלא תשעמם, וגם לא לכתוב בצורה שלילית. זה נורא מלכלך את הבלוג כשסתם מקטרים בו. וזה הלך סבבה. את שאר השטויות הייתי כותב באתר אנגלי אחר.
אבל מה לעשות שכאן יש את הקהל הכי טוב, ובאתרים אחרים לא מקבלים מספיק משוב (אולי בתפוז כן מקבלים משוב, אבל אין לי מושג ואני לא מתכוון לבדוק – מערכת התגובות שלהם פרימיטיבית להחריד). היו לי הרבה דברים שרציתי לכתוב, אבל הם היו שליליים או סתם שטויות – שגם אותן צריך להוריד מהלב. ולא יכולתי לכתוב אותם בבלוג הראשי! זה פשוט לא כיף לראות את זה אחר-כך, כי זה כל-כך ילדותי!
אז בגלל זה פתחתי את הבלוג הזה, שהוא זהות 7.1. רק כאן אני יכול באמת לכתוב בצורה שלילית על הדברים שרציתי כל-כך לכתוב, אבל לא יכולתי. אם הייתי כותב דברים כאלה בבלוג הראשון שלי, אז אנשים היו אומרים לי שאני שלילי מדי, ויכול להיות שהיו מפסיקים לקרוא אותי. אבל בבלוג הזה, לכל מי שקורא אותו ברור שאני שלילי.
התביישתי בכך שפתחתי שני בלוגים, ובגלל זה לא קישרתי את שתי הזהויות. חוץ מזה, יצירת הזהות הנוספת אפשרה לי להתפרע ולכתוב דברים בוטים וחסרי טעם, כמו הפוסטים על הבנות המתאבדות או על הטלנובלות. זה נורא כיף לכתוב דברים כאלה, אבל לא כל האנשים מקבלים אותם בברכה (כמו החבר שמוזכר בפוסט על האוסקרים, שחטף שוק מהבלוג הזה. דווקא חבר אחר שלי מאוד השתעשע ממה שכתבתי).
בשביל שאני לא אתפרע יותר מדי, קבעתי את כללי האתיקה. בלעדיהם הייתי עוד עלול להכנס לבלוגים של אנשים אחרים ולכתוב שאני שונא את הבלוג שלהם, ממש כמו טרולים אמיתיים. לא היה לי נעים שאנשים יכירו אותי בשתי זהויות – זה נראה לי כמו רמאות.
אבל כללי האתיקה האלה מגבילים אותי. אני רוצה להיות מסוגל לכתוב בתור "קוטר" גם אצל אנשים שלא כתבתי אצלם עדיין.
אז זהו.. אני שוקל לקשר בין שתי הזהויות. אז בואו נסכם:
יתרונות: אני אוכל לדבר יותר בפתיחות על עצמי בשני הבלוגים – אני לא אצטרך להקפיד לא לספר על אותם פרטים בשני הבלוגים השונים. אני גם אוכל לכתוב לאנשים בבלוג בתור "קוטר" – אם כי אני לא אכתוב עליהם דברים שליליים או אקטר סתם בבלוג שלהם.
חסרונות: אנשים שהכירו אותי מהבלוג הראשון עלולים להזעזע מהבלוג הזה.. אם כי מצד שני, לא פיתחתי קשרים משמעותיים עם אף אחד כאן, אז הנזק לא יהיה כל-כך גדול. הבעיה היותר רצינית היא שאני אתחיל לחשוש לכתוב כאן מה שאני באמת מרגיש, ואז עלול להיווצר אצלי דחף ליצור עוד חשבון! (אתם לא רוצים לדעת. היה אתר שפתחתי בו 12 חשבונות...) אני אצטרך להקפיד שהעוקץ של הדמות הזאת לא יפגע. אני עלול להרגיש מוזר כשאני כותב ככה בשתי צורות שונות - הבלוג הראשון שלי כתוב בשפה די שונה (בשפה של הפוסט הזה, למעשה). עדכון: אתם מכירים עוד אנשים שעושים דבר כזה באופן פעיל? ("זו ש" עשתה את זה פעם עם דמות בשם "רותי שרמוטי", אבל גילתה את זה רק כשנמאס לה)
אני גם לא אוכל לרכל בעילום שם על אנשים מהבלוג הראשון – זאת היתה אחת הסיבות שפתחתי את הבלוג הזה, אם כי עשיתי את זה כאן רק פעם אחת.. ואין לי בעיה לצנזר את זה.
אז מה דעתכם? אני כמעט בטוח שאוקה כבר מצאה את הזהות הראשונה שלי ולא סיפרה לי (כי היא נמצאת בכל מקום)
עדכון שני: אני יודע שזה מעניין לראות מה הבלוג הראשון שלי, אבל תחשבו על המשמעויות של החשיפה. אני פוחד שזה עלול להזיק לי!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר